ע"א 1066/97 שפיגל ישראל נ. בנק לאומי לישראל בע"מ-סניף סביניה

1.כנגד תובענה בסדר דין מקוצר ניתנה למערערים רשות להתגונן על תנאי של הפקדה. כשהסכום נשוא ההחלטה לא הופקד ניתן פסק דין נגד המערערים. מכאן הערעור שלפנינו.

2.השופט המלומד שמע חקירות על התצהירים במשך חמש ישיבות עד שפרש לגימלאות כשהוא מותיר תיק זה לרשם בית המשפט המחוזי, שבהסכמת בעלי הדין החליט בבקשה לרשות להתגונן על יסוד החומר שכבר היה לפניו.

הדרך שבה נוהל הדיון בבקשה לרשות להתגונן על ידי השופט הקודם בודאי שאינה ראויה לניהול הליך כזה, ואלמלא פרש לגימלאות בודאי שהיה לנו מה להגיד עליה; אכן לעתים מלמדת חקירה ארוכה על התצהירים, כשהיא לעצמה, שיש לנתבעים עילת הגנה. לא זה המקרה שלפנינו.

בעקבות טענותיו של פרקליט המערערים עקבנו גם אנו אחרי הפרוטוקול הארוך של חקירת החיוב העיקרי, ומלבד טענות כלליות והצהרות לא מצאנו שהוא מגלה עילת הגנה. גם הטענה שלא ניתנו למערערים המסמכים הדרושים להגנתם אינה מבוססת. עולה מהחומר שהמסמכים הרלבנטיים נמסרו, ואשר למסמכים אחרים ויתר פרקליט המערערים על הגשתם לצורך הבקשה לרשות להתגונן.

תיק זה כבר מתמשך על פני כעשר שנים וכדי בזיון וקצף. הגיעה השעה לסיימו.

הערעור נדחה. המערערים ישלמו למשיב שכ"ט עו"ד 50,000.- ש"ח.