פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
ע"א
1078/99 - א'
בפני:
כבוד הרשם אמיר זולטי
המבקשים
:
1.
יוסף הרבסט
2.
קרונפלד פרויד יהלומים בע"מ
נגד
המשיב
ה :
אילון חברה לביטוח בע"מ
בקשה למחיקת ערעור
בשם
המבקשת 2: ד"ר א. וינרוט
החלטה
בפני בקשה למחיקה או דחייה על הסף של הערעור שהגישה המשיבה (המערערת מס' 2) כנגד המבקשת.
1.עובדות המקרה הן אלו: המשיבה היא חברה שעיסוקה ביהלומים. המשיב הפורמלי, יוסף הרבסט ("הרבסט") הוא סוכן ביטוח. הרבסט הסדיר עבור המשיבה כיסוי ביטוחי נגד אובדן יהלומים. משלוח יהלומים שנועד למשיבה נשדד. הסתבר, כי הכיסוי הביטוחי שהסדיר הרבסט לקה בחסר ובהליכים משפטיים שיזמה המשיבה לגביית כספי הביטוח עלה בידה לגבות רק חלק מנזקיה. לפיכך תבעה המשיבה את הרבסט. הרבסט, מצדו, הגיש הודעת צד ג' כנגד המבקשת, שביטחה אותו בביטוח אחריות מקצועית. הרבסט הודה בחבותו כלפי המשיבה ולפיכך ניתן פסק דין נגדו עוד ב - 22.5.96 ומנקודה זו נמשך הדיון בהודעת צד ג'. לא למותר לציין, כבר בשלב זה, כי המבקשת נטלה חלק פעיל בדיון זה, באי כוחה השתתפו בכל הדיונים, הביאו ראיות, חקרו עדים והגישו סיכומים. ביום 30.12.98 דחה בית המשפט המחוזי את תביעת הרבסט נגד המבקשת וחייב את הרבסט והמשיבה בהוצאותיה של המבקשת. בעקבות זאת הגישו הרבסט והמשיבה את הערעור נשוא הבקשה שבפני.
2.בבקשה שבפני טוענת המבקשת, כי המשיבה לא היתה צד להליכי הודעת צד ג'. פסק הדין שניתן בהליכים אלה אינו נוגע לזכויותיה, היא קיבלה את מבוקשה משניתן פסק דין בתביעתה נגד הרבסט, היא לא תבעה כל סעד מן המבקשת וממילא לא יעניק לה בית משפט זה כל סעד. לפיכך מתבקשת דחייתו או מחיקתו של ערעורה על הסף.
3.המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, נטלה חלק פעיל בהליכים בבית המשפט המחוזי, גם לאחר שניתן פסק הדין כנגד הרבסט, וזאת בהסכמתה של המבקשת, ומטעם זה יש לראותה כצד להליך, הזכאי לערער על תוצאותיו, מה עוד שאף חוייבה בהוצאותיה של המבקשת. המשיבה מוסיפה וטוענת, כי גם מן הפן המהותי יש לראותה כ"צד" להליך, שכן יש לה עניין מובהק בקביעת חבותה של המבקשת כלפי הרבסט - קביעה שתבטיח כי חיובו של הרבסט כלפיה ייפרע.
4.הסיטואציה המתעוררת כאן היא על פניה, חריגה, המשיבה טרחה והגישה ערעור רחב יריעה אשר אינו מיועד להביא לה, בסופו של יום, כל סעד פורמלי ( זולת ביטול חיובה בהוצאות). היא עומדת על זכותה זו, ואילו המשיבה, שאינה מצויה בסיכון כלשהו (למעט עניין ההוצאות) עקב ערעורה של המשיבה, עומדת על מחיקתו או דחייתו של ערעור זה. נוכח זאת אין לי אלא להסיק, כי עניינה של המשיבה בהליך הערעור הוא עניין ממשי וכי היא עלולה להיפגע מתוצאותיו (והשוו: בש"א 3973/91 (ע"א 494/89), אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' קרנית - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים ואח' , פ"ד מה (5) 457, 463). זאת ועוד: כאמור, נטלה המשיבה חלק פעיל בהליך נשוא הערעור בלא שהמבקשת מחתה על כך או שבית המשפט המחוזי מנע בעדה. אדרבא: בית המשפט אף הכיר בהיותה "בעל דין" והשית עליה הוצאות. בנסיבות אלו, אף אם מן הבחינה הפורמלית ניתן לעורר שאלות באשר למעמדה בהליך, הרי מן הבחינה המהותית, יש לראות את המשיבה כ"בעל דין" בהליך נשוא הערעור, וככזו - כמי שרשאית ליטול חלק בהליכי הערעור ( וראו, לעניין זה, תקנות 424-425 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984- וכן י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995, בעריכת ד"ר ש. לוין, בעמ' 805).
הבקשה למחיקת ערעורה של המשיבה נדחית איפוא. המבקשת תישא בהוצאות המשיבה עקב בקשה זו בסך 2,000 ש"ח.
ניתנה היום, י"ט באדר ב' תש"ס
(26.3.00).
אמיר
זולטי, רשם
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
99010780.
O02