ע"א 10783/08 ב.ר.ב תעשיות (אשפרה וייצור) בע"מ נ. סאמר עיד סלימאן ו-25 אח'

השאלה המונחת בפניי הינה האם יש להורות בנסיבות המקרה על מחיקת הערעור בשל התנהלותה הדיונית של המערערת. לשם הכרעה בשאלה זו אעמוד תחילה על השתלשלות העניינים בתיק.

1.

המשיבים 1 (להלן גם: המשיבים ) הינם עובדיה של החברה-המערערת. המשיבים הגישו לבית-המשפט המחוזי בקשה למתן צו פירוק כנגד המערערת בטענה כי לא שילמה להם כספים המגיעים להם. בהחלטתו מיום 16.11.2008 נעתר בית-המשפט המחוזי לבקשת המשיבים, ונתן צו פירוק כנגד החברה. על כך הגישה המערערת את הערעור שבכותרת. יוער כי מהחומר שבתיק עולה כי בית-המשפט המחוזי ראה להורות על עיכוב ביצוע החלטתו אודות צו הפירוק עד להכרעה בערעור שבכותרת.

2.

לאחר הפקדת העירבון בתיק, ניתן צו סיכומים ונקבע מועד לדיון. משלא הגישה המערערת את סיכומיה במועד ולא הגישה בקשה מתאימה בעניין, ניתנה ביום 14.4.2010 החלטתי לפיה על המערערת להודיע מדוע לא יימחק הערעור מחוסר מעש או יועבר להרכב ללא סיכומים מטעמה. מרישומי המזכירות עולה כי החלטה זו הומצאה לבא-כוח המערערת דאז, עו"ד מרואן ג'דעון. על-אף האמור בהחלטתי, לא הוגשה תגובה מטעם המערערת. ביום 27.5.2010 נתתי החלטה נוספת בה צוין כי מתוכנת ניהול התיקים של בית המשפט עולה כי ביום 11.5.2010 מסרה המערערת הודעה שנדחתה מהרישום בשל איחור בהגשתה. בהתחשב בכך, אפשרתי למערערת להודיע תוך 3 ימים את פשר האיחור בהגשת ההודעה, וכן את תגובתה לעניין אי הגשת הסיכומים כאמור בהחלטתי הקודמת. על-אף שההחלטה האמורה הומצאה לבא-כוח המערערת דאז, לא הוגשה כל תגובה מטעמה. ביום 13.6.2010 נתתי את החלטתי השלישית בעניין. קבעתי כי בהעדר תגובה מטעם בא-כוח המערערת להחלטותיי הקודמות, יבוטל מועד הדיון הקבוע לערעור (8.11.2010). עוד קבעתי כי על בא-כוח המערערת להגיב תוך 5 ימים מדוע לא יימחק ההליך מחוסר מעש. בהעדר תגובה, הוציאה מזכירות בית-המשפט ביום 20.7.2010 התראת מחיקה, ואף היא הומצאה לבא-כוח המערערת דאז.

3.

ביום 10.8.2010 הוגשה סוף-סוף הודעה לבית-משפט זה מטעם המערערת. בהודעה נכתב כי המערערת החליפה את ייצוגה בהליך, וכי היא מיוצגת כעת על-ידי עו"ד צבי גולנזר. עוד נאמר כי המערערת מבקשת להסתמך על הודעת הערעור כסיכומי טיעון מטעמה, וכן מבקשת לקבוע מועד חדש לדיון.

4.

בהחלטתי מיום 15.8.2010 הבהרתי כי לא ניתן להסתפק בהודעה הלאקונית מטעם המערערת בלא הסבר למחדליה הדיוניים עד כה, וקבעתי כי על המערערת להסביר מדוע אין לראותה כמי שזנחה את ההליך שבכותרת. בהודעתה מיום 22.8.2010 טענה המערערת כי מי שיזם את ההליך עבורה היה בא-כוחה דאז; כי "עקב נסיבות שונות, ובעיקר מה שהיה נראה בעיני מנהל המערערת כהעדר טיפול ראוי בתיק הוחלט על העברת ייצוג משפטי" – כך לשון ההודעה; כי בחודש יוני 2010 לקח מנהל המערערת את תיקי המערערת לידיו ופעל למציאת עורך-דין אחר שיטפל בתיקים; וכי בא-כוחה הנוכחי של המערערת, עו"ד גולנזר, קיבל לידיו את הייצוג בתיק בחודש יולי 2010 והסב את תשומת לב מנהל המערערת כי לא הוגשו סיכומים ותגובות מטעמה וכי מועד הדיון שהיה קבוע לתיק בוטל. עוד נטען כי ביום 22.7.2010 הגיש בא-כוח המערערת בקשה לבית-משפט זה להארכת מועד להגשת סיכומים לשם לימוד החומר שבתיק (יוער כי בקשה זו לא הגיעה לידיי); ולאחר מכן הוגשה בקשה נוספת ביום 10.8.2010 לראות בהודעת הערעור ככתב סיכומים מטעם המערערת.

5.

ביקשתי את תגובות המשיבים להודעתה האמורה של המערערת. המשיבים מתנגדים להודעת המערערת ומבקשים כי הערעור יימחק על-הסף מן הטעם שהמערערת זנחה את ההליך. יוער כי כונס הנכסים הרשמי (המשיב 4; להלן: הכנ"ר ) הותיר את ההכרעה בהודעת המערערת לשיקול-דעת בית-המשפט. עם זאת, בתגובתו ראה הכנ"ר לעדכן כי למערערת נושים נוספים, וכי ביום 22.7.2010 הגישה עיריית מעלה אדומים בקשה נוספת לבית-המשפט המחוזי לפירוק המערערת, בשל חובות בסכום כולל של למעלה משני מיליון ₪. במסגרת אותה בקשה, טענה עיריית מעלה אדומים כי המערערת הפסיקה את פעילותה.

6.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, באתי למסקנה כי יש להותיר את ההליך על כנו, אולם יש לחייב את המערערת בהוצאות מתאימות בשל החומרה הטמונה בהתנהלותה דיונית.

אין חולק כי מחיקת הליך על הסף הינו צעד בלתי שיגרתי שכן טמונה בו פגיעה פוטנציאלית בזכות הגישה לערכאות ובזכות הערעור. כבר נקבע בפסיקתו של בית משפט זה כי יש לעשות באמצעי זה שימוש מדוד וזהיר (ראו והשוו: ע"א 3069/08 עואד נ' חורי (לא פורסם, 29.5.2008); רע"א 6326/05 דדון נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ (לא פורסם, 29.1.2008)). בנסיבות העניין, אינני רואה להורות על מחיקת ההליך תוך חסימת האפשרות של המערערת לברר את טענותיה לגופם של דברים. זאת, בלא להביע כל עמדה בדבר סיכויי הערעור.

יחד עם זאת, אין ספק כי התנהלותה הדיונית של המערערת ראויה לביקורת. ההליך שבכותרת הוגש על-ידה בדצמבר 2008. מאז, לא חלה התקדמות ממשית בבירור הערעור. המערערת היתה אמורה להגיש סיכומיה בפברואר 2010 אך נמנעה מלעשות כן בלא הגשת בקשה מתאימה לבית-המשפט. במשך מספר חודשים לא הגיבה המערערת להחלטות בית-משפט זה, עד שלא היה מנוס מדחיית מועד הדיון שהיה קבוע לתיק. טענותיה של המערערת בדבר כשלי ייצוג – אשר אינני רואה להכריע בעניינן – אין בהן כדי לאיין את מחדליה הדיוניים של המערערת כאילו לא ארע דבר. אף אין בטענות המערערת כדי להסביר מדוע החל מיוני 2010 – המועד בו לטענת המערערת נטל מנהלהּ את התיקים לידיו – חלפו שבועות ארוכים עד שהוגשה הודעה לבית-משפט זה מטעם המערערת על-ידי בא-כוחה החדש. מחדלים אלה מצדיקים השתת הוצאות על המערערת. בהקשר זה יוער כי קשה להימנע מהרושם לפיו לא אצה למערערת הדרך לברר את ערעורה כנגד צו הפירוק שניתן בעניינה, בהתחשב בכך שבית-המשפט המחוזי עיכב את ביצוע החלטתו עד להכרעה בערעור.

7.

אשר על כן, ונוכח מכלול הטעמים האמורים, בקשת המשיבים 1 למחיקת ההליך על הסף נדחית. עם זאת, המערערת תשא בגין מחדליה הדיוניים בהוצאות המשיבים 1 בסך 7,000 ₪. אשר להמשך הטיפול בהליך, אני רואה לקבוע כדלקמן:

(א)

לבקשת המערערת, הודעת הערעור תיחשב ככתב סיכומים מטעמה.

(ב)

התיק יועבר ליומן בית המשפט לקביעת מועד דיון חדש (ייעשה מאמץ, ככל שהדבר ניתן בהתחשב באילוצי עומס היומן, לאתר מועד שאינו רחוק); וכן לקביעת מועדים להגשת סיכומי המשיבים וסיכומי תשובה מטעם המערערת.

המזכירות תתייק החלטה זו בתיקי השופטים שיישבו בדין.