ע"א 10906/07 מאיר זהביאן נ. ב.בשר מעולה בע"מ

לפני בקשה לביטול החלטתי מיום 12.2.2008 לדחות ההליך שבכותרת עקב אי הפקדת עירבון.

1.

ההליך שבכותרת הוגש ביום 23.12.2007. הוא נסוב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב לדחות את בקשת המערער למתן צו הצהרתי לפיו הוא בעלים ב-17.5% ממניות המשיבה 1 שלטענתו מוחזקים בנאמנות עבורו על ידי המשיב 2, שהוא אחיו, וכן דחיית טענתו לקיפוח מכוח ס' 191 לחוק החברות, התשנ"ט-1999. בית המשפט קמא דחה את התביעה וקבע כי המערער לא עמד בנטל ההוכחה לפיו הוא בעלים במניות של המשיבה 1, וממילא התייתר הדיון בטענת הקיפוח. על פסק דין זה הוגש ערעור במסגרתו נדרש המערער להפקיד עירבון של 30,000 ₪. משלא הופקד העירבון במועד שנקבע בהודעה על קביעת עירבון (מיום 25.12.2007), נרשם ההליך לדחייה. הודעה על רישום ההליך לדחייה מיום 27.1.2008 נשלחה למערער. באין הפקדת עירבון נדחה ההליך (ביום 12.2.2008). ביום 20.3.2008 הגיש המערער בקשה בכתב לביטול החלטה ובקשה להארכת מועד להפקדת עירבון, היא הבקשה שלפניי. לטענת המערער, עם קבלת ההתראה לרישום ההליך לדחייה שלח הוא בקשה להארכת מועד. לדבריו, בשל מחלה של בא-כוחו שלח המערער את הבקשה באמצעות הפקסימיליה ובקשתו נדחתה מנהלית. עוד טוען המערער כי הצליח לגייס את סכום העירבון וכי נדרשים לו אך ימים ספורים על מנת להפקידו בקופת בית המשפט. המערער מוסיף וטוען, כי סיכויי ההליך גדולים נוכח העובדה שהצליח למצוא עותק מהקלטת שאבדה במהלך הדיונים בבית המשפט קמא ואשר יש בה כדי לשנות את ממצאיו העובדתיים של בית המשפט. המשיבים מתנגדים לבקשה ועומדים על דחיית ההליך.

2.רשם בית המשפט מוסמך "להחיות" הליך אשר נדחה עקב אי הפקדת עירבון בדרך של ביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד (לפי תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984, ראו בש"א 5822/05 לה נסיונל חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' אלמלם

(טרם פורסם, 28.6.06)). השאלה הטעונה ברור היא האם בנסיבות העניין הראה המערער טעמים המצדיקים את ביטול ההחלטה, שמקורה במחדלו הדיוני. לצורך בחינת מחדל דיוני מסוג זה, יש לבחון את מכלול האינטרסים המעורבים בעניין (ראו: בש"א 3780/98 גיא רוזן נ' כפר הרי"ף כפר שיתופי להתיישבות חקלאית , פ"ד נב(3) 625 (1998)). בקשה מסוג הבקשות שלפני תתקבל מקום בו מתברר שלמחדליו של בעל הדין יש הסבר מניח את הדעת, כאשר לצורך כך נבחן הן הסברו למחדל, הן השלכת קבלת הבקשה על בעל הדין שכנגד והן השלכותיה של קבלת הבקשה על אינטרס הציבור. בבחינת הבקשה אף יש להתחשב בכך שסמכות הרשם לדחות הליך בשל אי הפקדת עירבון אינה סמכות שגרתית ויש לעשות בכלי זה שימוש מדוד ומושכל (ראו, ע"א 2237/01 טיראן עראידה נ' המועצה להסדר ההימורים בספורט , פ"ד נו(1), 865).

3.

לאחר ששקלתי את מכלול האינטרסים המעורבים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל. אמנם המערער אינו מספק הסבר מניח את הדעת למחדלו להפקיד עירבון במועד שנקבע. לא הוסבר מדוע לא נתבקשה הארכת מועד להפקדת העירבון טרם משלוח ההתראה על דחיית ההליך. טענות המערער בדבר האיחור בהגשת הבקשה לא נתמכו באסמכתאות או תיעוד ומכל מקום, ספק אם יש בהן כדי להצדיק את השיהוי הממושך בהגשת הבקשה. ואולם, אין לומר כי התנהגות המערער מעידה על זלזול או זניחת ההליך. המשיבים, מנגד, אינם מצביעים על אינטרס נגדי בר הגנה המצדיק את דחיית הבקשה. אינטרס המשיבים שיובטחו הוצאותיהם בהליך, ככל שייפסקו, מוגן על ידי העירבון שיופקד. איחור בהפקדה, כשלעצמו, אינו גורע מן הבטוחה. אוסיף, כי דחיית ההליך שבכותרת נעשתה ביוזמת בית המשפט ולא ביוזמת המשיבים. לא נטען וממילא לא הוכח שהמשיבים הסתמכו על האיחור שחל בהפקדת העירבון או על דחיית ההליך וכי נגרם להם נזק עקב כך. יש לזכור כי דחיית הליך בשל אי הפקדת עירבון הינה צעד דרסטי בלתי שגרתי. במקרה דנן, משעה שהובא טעם לאיחור, גם אם דחוק, ומשאין מ דובר

בזניחה של ההליך או בהליך חסר תוחלת, באתי לכלל מסקנה כי אינטרס המערער כי ההליך יתברר לגופו גובר על אינטרס המשיבים בדחיית ההליך בשל מחדל דיוני.

4.

יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מכך שהתנהגות המערער אינה תואמת את המצופה מבעל דין הנוקט שקידה סבירה בניהול ענייניו והיא גרמה להטרחת בית המשפט ובעל הדין שכנגד. במצב זה מותנית החייאת ההליך בקיבול העירבון ובתשלום הוצאות המשיבים בגין הגשת בקשה זו. המערער ישלם למשיבים שכר טרחת עורך דין בסך 2,000 ₪. בכפוף לתשלום האמור, יקובל העירבון על ידי בית המשפט, בתוך 5 ימים מקבלת החלטה זו. עד למועד האמור על המערער להמציא, אפוא, לבית המשפט אישור על תשלום שכר הטרחה למשיבים. מובהר בזאת כי אם לא יומצא האישור ולא יופקד העירבון בתוך המועד האמור, תיוותר החלטתי מיום 12.2.2008 על כנה.