פרטי ההליך
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט
לערעורים אזרחיים
ע"א
11077/07
בפני:
כבוד הנשיאה ד' ביניש
כבוד השופט ס' ג'ובראן
כבוד השופט ע' פוגלמן
המערער:
אסמעיל האני
נ ג ד
המשיבים:
1. רשם המקרקעין
2. האפוטרופוס לנכסי נפקדים
ערעור על פסק דינו של בית המשפט
המחוזי בחיפה מיום 11.11.07 בה"פ 116/02 שניתן על ידי כבוד סגן הנשיא השופט
מ' נאמן
תאריך הישיבה:
א' באד
ר התש"ע
(15.2.2010)
בשם המערער:
עו"ד אלי עבוד
בשם המשיבים:
עו"ד טלי מרקוס
פסק-דין
לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (ה"פ 116/02, כבוד סגן הנשיא השופט מ' נאמן ) מיום 11.11.2007 שבמסגרתו נדחתה תביעתו של המערער לפסק דין הצהרתי הקובע כי הינו הבעלים של 16 חלקות קרקע מסוג "מירי", שהיו בבעלותה של המנוחה רימה עבאס, אשר נפטרה בחודש ינואר 1965.
המחלוקת בין הצדדים, בהליך בפני בית המשפט הקודם כמו גם בהליך בפנינו, סבבה את שאלת הדין החל על עיזבונה של המנוחה וזכאותו של המערער לחלקות האמורות. המערער טען כי עצם הסיווג של קרקעות כ"מירי", מכוחו קמה זכותה של המדינה בקרקעות, בטל בטרם ניתן צו הירושה בעניינה של המנוחה, עם חקיקת חקיקת חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, ולפיכך הוא היורש שלהן בדין. כמו כן טען המערער כי יש להחיל במקרה הנדון את חוק הירושה תשכ"ה-1965 ולא את דיני הירושה המנדטוריים. את טענותיו אלו ביסס המערער בין היתר על חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וטען כי כל פרשנות אחרת משמעותה פגיעה לא חוקתית בקניין. ברמה העובדתית, טען המערער כי אף על פי דיני הקרקעות העותומנים ודיני הירושה המנדטוריים, זכאי הוא לרשת את קרקעות המנוחה שהיו נטועות במועד הקובע (שנת 1913), וכי תשע מתוך החלקות היו נטועות במועד זה.
מנגד, המשיבים טענו כי הדין החל על הירושה הוא הדין המנדטורי, וכי על פי דין זה, בשילוב עם משטר הקרקעות בעת פטירת המנוחה, השטח בכללותו מצוי בבעלותם. לעניין הנטיעות טוענים המשיבים כי על פי הנסח ההיסטורי, רק שלוש מתוך החלקות היו נטועות במועד הקובע.
בדיון בפנינו ביום 16.3.2011 נתנו, בהסכמת הצדדים, החלטה בזו הלשון:
"הצדדים הסכימו כי נפסוק על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, התשמ"ד-1984, לאחר שכל אחד מהם יגיש לנו טיעונים כתובים שיתייחסו רק לטענות בדבר החלקות שהיו נטועות. טיעוני כל אחד מהצדדים לא יעלו על שני עמודים. המערער יגיש טיעוניו בתוך 30 ימים, ובאת-כוח המשיבים תגיש טיעוניה בתוך 30 ימים נוספים. עם קבלת טיעוני הצדדים ניתן החלטתנו".
לאחר שעיינו בטענות הצדדים לפשרה ובהליכים הקודמים ולאחר שבחנו את כלל ההיבטים הרלבנטיים לעניין זה, אנו מחליטים כי המערער יהיה זכאי למלוא חלקה היחסי של המנוחה בשלוש החלקות 19136/46, 19120/34, 19119/85. בחלקות בהן הקרקע מצויה בבעלות המשיבים וניתן להקצותה למערער בעין, תוקצה למערער הקרקע על פי חלקה היחסי של המנוחה בה. כנגד חלקו של המערער בחלקות בהן לא ניתן להקצות את הקרקע בעין, יציע המשיב למערער חלקות חלופיות שוות ערך.
בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.
ניתן היום, ג' בטבת התשע"ב (29.12.2011).
ה נ ש י א ה
ש ו פ ט
ש ו פ ט