פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
ע"א
11096/08
בפני:
כבוד הרשמת גאולה לוין
המערער:
דוד גרונשטיין
נ ג ד
המשיבים:
1. אורי אהרונסון
2. הדסה אהרונסון
3. יואל מזרחי
הוגש הליך
החלטה
1.
בית משפט השלום בירושלים דן בשתי תביעות אזרחיות בין הצדדים ופסק כי על המערער לשלם למשיבים פיצויים בגין ליקויי בנייה. המערער הגיש לבית המשפט המחוזי בירושלים ערעור על פסק הדין. בד בבד הגיש המערער בקשה לפטור אותו מהפקדת ערבון בערעור. כב' הרשם ר' כרמל דחה (ביום 26.8.2008) את הבקשה לפטור מערבון. משלא הופקד הערבון הורה כב' הרשם כרמל על מחיקת הערעור (ביום 19.11.2008). על החלטתו הראשונה
של כב' הרשם כרמל (מיום 26.8.2008) הגיש המערער ערעור לבית המשפט המחוזי, שעודו תלוי ועומד כנגד החלטתו השנייה של כב' הרשם (מיום 19.11.2008) מופנה ההליך שבכותרת, שהוגש כ"ערעור בזכות".
2.
אגב בחינת הבקשה לפטור מאגרה וערבון אותה הגיש המערער התעוררה השאלה מהי הדרך הדיונית להשיג על החלטת בית המשפט המחוזי בדבר מחיקת הערעור. בהחלטתי מיום 26.2.2009 התבקשו בעלי הדין להגיש עמדותיהם בשאלה זו. עמדת המשיבים 1
ו-2 היא כי מדובר בהליך ב"גלגול שלישי" ולכן לא ניתן להגיש את הערעור כערעור בזכות. המערער, מנגד, טוען כי מדובר בערעור ב"גלגול שני" ועל כן מדובר בערעור בזכות. הוא נסמך בטענתו על בש"א 7338/01 ויינברג דורון נ' כהנא פ"ד נו(2) 913 (להלן: הלכת ויינברג דורון ) וטוען כי נושא הפטור מהפקדת ערבון עלה לראשונה בבית המשפט המחוזי, שם כלל לא התקיים דיון לגופו של הערעור. המערער מדגיש כי הערעור שבכותרת אינו מתייחס כלל לדיון בבית משפט השלום, אלא לשאלה אם יש מקום לפטור אותו מהפקדת ערבון בית המשפט המחוזי.
3.
לאחר עיון בטענות הצדדים ובחומר שלפניי, באתי לכלל מסקנה כי לא ניתן להגיש את ההליך כערעור בזכות. החלטתו של כב' הרשם ר' כרמל מיום 19.11.2008 למחוק את הערעור על פסק דינו של בית משפט השלום היא בבחינת "פסק דין" בערעור. פסק דין של רשם של בית משפט מחוזי, דינו, לעניין הערעור, כדין פסק דין של בית המשפט שבו הוא משמש רשם (סעיף 96 (א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: החוק)). פסק דין של בית משפט מחוזי בערעור ניתן לערעור לפני בית המשפט העליון רק בכפוף למתן רשות ערעור (סעיף 41(ב) לחוק). הלכת ויינברג דורון עסקה בהחלטה של בית המשפט המחוזי המהווה פסק דין בערעור על "החלטה אחרת" של רשם בית המשפט המחוזי. ההלכה מתייחסת למקרה בו קבלתו של הערעור בבית המשפט המחוזי הפכה את פסק הדין לסופי, בעוד החלטת רשם בית המשפט המחוזי הייתה החלטת ביניים (ראו גם רע"א 1102/04 וולך נ' עמירון סי.טי.אל מימון והשקעות בע"מ (לא פורסם, 3.7.2005)). זהו אינו המקרה שלפניי, בו
נשוא הערעור כלל אינו מופנה נגד החלטה או פסק דין של בית משפט מחוזי בשבתו בערעור על החלטת רשם בית משפט מחוזי. "גלגולו" הראשון של ההליך הוא בבית משפט השלום. כפי שנפסק לא פעם, כאשר עובר להליך הערעור בבית המשפט המחוזי התקיים הליך בבית משפט שלום, ההליך בבית המשפט המחוזי הוא "גלגול שני" וההליך בבית משפט זה הוא בבחינת "גלגול שלישי" הטעון רשות ערעור (ראו, בש"א 11867/04 מנהל מקרקעי ישראל נ' דגה (לא פורסם, 20.3.2005) וכן ע"א 7975/03 בנק הפועלים נ' לוי (לא פורסם, 24.1.2005); ע"א 8154/03 אלטורי נ' אריה חברה ישראלית לביטוחי רכב בע"מ (לא פורסם, 15.8.2005), אך השוו רע"א 1866/06 ון אמדן נ' אלרון (לא פורסם, 31.7.2006)).
4.
הערעור שלפניי הוגש ללא קבלת רשות. נוכח המסקנה כי ניתן להשיג על פסק הדין של בית המשפט מיום 19.11.08 רק בדרך של בקשת רשות לערער, ובשים לב לכך שההליך לא הוגש בתוך המועד הקבוע בדין להגשת בקשת רשות לערער, אני מורה על מחיקת הערעור. אין באמור כדי לשלול מן המערער את האפשרות להגיש בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור, אשר תידון כמקובל. המערער ישלם למשיבים 1 ו-2 שכר טרחת עורך דין בגין הליך זה בסך 1,500 ₪.
ניתנה היום, ח' ניסן תשס"ט
(2.4.2009).
גאולה לוין
ר ש מ ת