בש"א 4384/12 מפלגת הירוקים - למען ישראל ירוקה - לאיכות הסביבה ו נ. ירון נ

מזכירות בית המשפט מיאנה לקבל לרישום הליך של ערעור בזכות, הנסב על פסק-דין של כבוד רשמת בית המשפט המחוזי, א' נחליאלי-חיאט, הדוחה ערעור על פסק-דין של בית משפט השלום, מחמת אי-הפקדת עירבון. עמדת המזכירות היא כי הערעור על פסק-הדין של כבוד הרשמת נחליאלי-חיאט טעון רשות. לפניי השגה על עמדה זו של המזכירות.

דין ההשגה להידחות.

לפי סעיף 96(א) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984 (להלן: החוק ), פסק דין של רשם בית משפט מחוזי דינו, לעניין ערעור, כדין פסק דין של בית המשפט שבו הוא משמש רשם. משמע, הדרך לערער על פסק-הדין של כבוד הרשמת נחליאלי-חיאט, שדחה את ערעורה של המבקשת, היא הדרך שבה מערערים על פסק-דין של בית משפט מחוזי בישבו כערכאת ערעור על פסק-דין של בית משפט השלום. כלומר – נדרשת רשות ערעור (סעיף 41(ב) לחוק). לעניין זה, אין נפקא מינה אם הנימוק לדחיית הערעור בבית המשפט המחוזי הוא נימוק "מקדמי" או "דיוני" (כגון אי-הפקדת עירבון), או שמא נימוק לגופו של עניין. בכל מקרה מדובר ב"פסק-דין" של רשם בית המשפט המחוזי בערעור , שדינו כדין פסק-דין של בית המשפט המחוזי בערעור , ועל כן הערעור הנוסף לבית המשפט העליון טעון רשות (ראו למשל ע"א 11096/08 גרונשטיין נ' אהרונסון (לא פורסם, 2.4.2009)).

אציין כי עיינתי בהחלטת כבוד הרשמת אגמון בבש"א 5123/97

פלוני נ' דרשן (לא פורסם, 2.11.1997), הנזכרת בהשגה שלפניי, אך לא מצאתי כי יש בהחלטה זו כדי לשנות ממסקנתי הנ"ל.

ההשגה נדחית, אפוא.

המבקשת עותרת לחלופין להאריך לה את המועד להגשת בקשת רשות ערעור, ובפועל לראות בהודעת הערעור שהוגשה (באיחור) משום בקשת רשות ערעור. המשיב ימסור תגובתו לבקשה חלופית זו תוך 5 ימים מעת המצאת החלטה זו.