ע"א 1132/11 פלקובי חב' לבנין והשקעות בע"מ נ. פקיד שומה נתניה

לפניי בקשה לפטור מהפקדת עירבון ו"לביטול החלטה שניתנה בהיעדר הצדדים".

הרקע לבקשה שלפניי מתואר בהחלטות שניתנו עד כה בהליך שבכותרת (ובבש"א 4091/13), ואיני רואה לחזור על הדברים, למעט ציון העובדה שההליך נמחק בזמנו בשל אי-הסדרת הנושא של חילופי בעל-דין (לאחר פטירתו של אחד המערערים, מר יעקובי ז"ל) – ראו החלטתי מיום 9.5.2013 – ולאחר מכן "הוחיה" כאשר מר מחלוף נותר מערער יחיד ויתר בעלי-הדין נרשמו כמשיבים (ובעניינו של המנוח יעקובי ניתן צו בדבר חילופי בעל-דין – ראו החלטתי מיום 1.10.2014).

כידוע, על-פי הוראות הדין חלה חובה על בעל-דין המגיש ערעור להפקיד עירבון להבטחת הוצאותיו של בעל-הדין שכנגד (תקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; להלן: התקנות ). כך היה גם בעניינו: עם הגשתו של ההליך, עוד בחודש פברואר 2011, נקבע כי על המערערים (ובהם מר מחלוף) להפקיד עירבון בסך 30,000 ₪, וכך עשו. כשנמחק הערעור (על-פי ההחלטה מיום 9.5.2013), הושב העירבון, ועל כן לאחר "החייאת" ההליך והסדרת הנושא של חילופי בעל-דין, הוריתי כי יש להפקיד בשנית את העירבון (ראו החלטתי מיום 26.10.2014). את ההוראה הזו מבקש כעת המערער לבטל.

דין הבקשה להידחות.

הדרישה להפקיד עירבון מחדש בהליך זה היא פועל יוצא מתבקש של חידוש ההליך, והכול בהינתן הוראת 427 לתקנות. אכן, כפי שהמערערים נדרשו להפקיד עירבון בהליך כשהגישו אותו מלכתחילה, הרי שכעת – לאחר שחודש ההליך – יש לשוב ולהפקיד את העירבון. במאמר מוסגר אציין כי אין תֵמה על שההחלטה מיום 26.10.2014 ניתנה "בהיעדר הצדדים", שהרי דבר של יום-ביומו הוא שהצדדים אינם נקראים למסור את התייחסותם לפני שבית המשפט מורה על הפקדת עירבון בהתאם להוראות סימן ד פרק ל לתקנות (אם כי, כמובן, עומדת לבעל-הדין אפשרות לבקש פטור מעירבון).

לא נותר אלא לבחון אם המערער הניח תשתית למתן פטור מהפקדת עירבון. שניים הם התנאים למתן הפטור המבוקש: הוכחת חוסר יכולת כלכלית, וקיום סיכויים טובים להצלחת ההליך. בענייננו, איני רואה צורך להרחיב באשר לתנאי השני, שכן המערער לא הוכיח כדבעי את התנאי הראשון (וכידוע, התנאים הם מצטברים). כך, המערער טוען כי בריאותו נפגעה בעת האחרונה ובשל כך גם יכולתו לעבוד, אולם בכל הנוגע למצבו הכלכלי לא הניח המערער פירוט ותיעוד הולמים. בהקשר זה די שאציין כי המסמכים היחידים שצירף המערער מתייחסים למצבו הרפואי, ואין ללמוד מן הבקשה ומצורפיה נתונים של ממש על היקף הכנסותיו והוצאותיו. יש להדגיש כי בעל-דין המבקש פטור מעירבון נדרש להוכיח גם שאינו יכול להסתייע בסביבתו הקרובה – ולשם כך לא די בטענות כלליות אלא יש להציג פירוט ומסמכים (ראו בש"א 6411/11 שני נ' עו"ד חבר, נאמן לנכסי החייב (3.10.2011); בש"א 9998/09 ונדר נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (17.12.2009)). בענייננו, המערער טוען כי בניו מסייעים לו כדבר שבשגרה, אך לדבריו, "אין בידם לשלם את סכום העתק אשר נדרש כערובה בתיק זה". דא עקא, שלא מצאתי כל מסמך התומך בטענה זו, ואין כל פירוט לגבי מצבם הכלכלי של בני משפחתו של המערער.

סיכומו של דבר: אין מקום למתן פטור מהפקדת עירבון בהליך זה. עוד אציין, כי סכום העירבון שנקבע - 30,000 ₪ - אינו חורג מן המקובל בערעורים מסוג זה, וגם הטענות בעניין צמצום הערעור אינן מצדיקות שינוי מהותי בסכום. למרות זאת, בהתחשב בכלל הנסיבות אפחית קמעא את העירבון כך שיעמוד על סך של 25,000 ₪. יש להפקיד סכום זה תוך 14 ימים מעת המצאת החלטה זו, שאם לא כן יירשם ההליך לדחייה.