פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
ע"א
1196/11
וערעורים שכנגד
בפני:
כבוד הרשמת דנה כהן-לקח
המערער:
בן שמן מושב עובדים
להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. קלרה פישלר ע"י קליין טביריו
2. ניר מיכה
3. לייב אהרון ז"ל
4. פייג יעקב ז"ל ע"י פייג מנחם
5. מרגריטה קליין
6. נפתלי לייב
7. דב ורדיגר ז"ל
8. זאב שורגי
הוגש הליך
החלטה
בעלי הדין בהליך שבכותרת יגישו עמדתם בשאלה מדוע לא ייקבע כי הליך ההשגה המתאים על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי הוא ערעור ברשות (ולא בזכות) בהתאם להסדר הקבוע בסעיף 38 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן: חוק הבוררות ). זאת, בהתחשב בכך שפסק-דינו של בית-המשפט המחוזי ניתן במסגרת המרצת-פתיחה שעניינה ביצוע פסק-בוררות שאושר על-ידי בית-המשפט. תשומת לב הצדדים מופנית בהקשר זה להחלטתי ברע"א 5122/10 מריסאת נ' אבו יונס (לא פורסם, 27.2.2011) שם עמדתי על כך שאין לפרש את סעיף 38 לחוק הבוררות באופן שהחלטה מהותית המאשרת פסק בוררות תחייב בקשת רשות כדי להשיג עליה, ואילו החלטות שעניינן ביצוע פסק בוררות לאחר שזה אושר, יהיו נתונות לערעור בזכות ללא צורך בקבלת רשות (עוד ראו: רע"א 5122/10 מריסאת נ' אבו יונס , פס' 19 (לא פורסם, 13.3.2011)). לא נעלם מעיניי כי פסק הבוררות ניתן בשעתו בין המערער והמשיב 8, אולם המשיבים 1-7 צורפו כצדדים להמרצת-הפתיחה שעניינה מימוש וביצוע של פסק-הבוררות. יצוין כי על-פני הדברים, חלוף הזמן מעת אישור פסק-הבוררות ועד היום, אין בו לבדו כדי להצדיק סטייה מן העקרונות שהוזכרו.
בשים לב לדבריי לעיל, יגישו הצדדים עמדתם בסוגית סיווג ההליך שבכותרת תוך 10 ימים מעת המצאת החלטה זו.
ניתנה היום, כ"ה באדר ב'
תשע"א (31.3.2011).
דנה כהן-לקח, שופטת
ר ש מ ת