ע"א 1209/16 בנימין דעדוש נ. גדי בן שמחון

מונחת לפניי בקשה מטעם המשיבים למחיקת ההליך שבכותרת על הסף מחמת איחור נטען בהגשתו. עניינו של ההליך ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 19.11.2015, בגדרו נדחתה תובענה אותה הגיש המערער כנגד המשיבים. המערער מתנגד לבקשה.

הערעור הוגש לבית משפט זה ביום 14.2.2016. בפתח כתב הערעור ציין המערער כי פסק הדין טרם הומצא לו כדין, אולם לבא כוחו נודע על דבר קיומו ביום 31.12.2015. בבקשת המחיקה טענו המשיבים כי מעיון במערכת "נט המשפט" עולה ש"פסק הדין נמסר למערער עוד ביום 19.11.2015, באמצעות אתר נט-המשפט, ומכאן כי היה על המערער להגיש את ערעורו לא יאוחר מיום 3.1.2016". לבקשה צורף תדפיס אשר הופק מתוך מערכת "נט המשפט" ממנו עולה, לכאורה, כי ביום 19.11.2015 אכן נשלחה לבא כוח המערער הודעה לגבי פסק הדין וכי פסק הדין נצפה על ידי בא כוח המערער.

בתגובת המערער צוין, בין היתר, כי פסק הדין לא הומצא לבא כוחו באמצעות דואר אלקטרוני, ואף לא באמצעות דואר רגיל. עוד צוין, כי בשלב כלשהו במהלך ניהולה של התובענה עיין בא כוח המערער במערכת "נט המשפט" ולמד כי פסק הדין צפוי להינתן עד ליום 31.12.2015. לפיכך, רשם לעצמו ביומן לבדוק ביום 31.12.2015 האם כבר ניתן פסק הדין, וכך עשה. זו הסיבה לכך שהערעור הוגש ביום 14.2.2016 (45 ימים לאחר מכן). הטענות העובדתיות האמורות נתמכו בתצהיר מטעם בא כוח המערער, עו"ד כהן, ובנוסף צורף תצהיר גם מטעם המערער עצמו. לחלופין ביקש המערער כי גם אם תתקבל טענת האיחור, יימנע בית המשפט ממחיקת ההליך (הלכה למעשה מדובר בבקשה חלופית להארכת מועד).

בחנתי את בקשת המחיקה ואת התגובה אשר הוגשה לה, ואיני סבור כי יש מקום להורות על מחיקת הערעור.

אכן, בהתאם להסדר הקבוע בתקנה 497ג(ג1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות ), בית המשפט רשאי להמציא לבעל דין החלטה (וכל כתב בי דין אלקטרוני אחר - ראו ההגדרה בתקנה 1 לתקנות) באמצעות שליחת הודעה ובה קישור להחלטה במערכת "נט המשפט", לכתובת הדואר האלקטרוני אשר נמסרה על ידו. במקרה כזה יראו את המועד בו נשלחה ההודעה כמועד המצאתה של ההחלטה. עם זאת, בהתאם להוראת תקנה 497ג(ג2) לתקנות, אם מגיש בעל הדין תצהיר בדבר אי הגעת ההודעה לכתובת הדואר האלקטרוני - לא יראו עוד את ההחלטה כאילו הומצאה לו כאמור.

בענייננו, מן התדפיס אשר צורף לבקשת המחיקה עולה לכאורה כי ביום 19.11.2015 (יום מתן פסק הדין) נשלחה לבא כוח המערער, עו"ד כהן, הודעה בדבר מתן פסק הדין. יצוין, כי לא ניתן להבין מן התדפיס לאיזו כתובת נשלחה ההודעה האמורה, וממילא לא ניתן לדעת האם מדובר בכתובת דואר אלקטרוני אשר נמסרה על ידי בא כוח המערער כנדרש. כך או אחרת, אפילו אניח כי תנאי ההמצאה הקבועים בתקנה 497ג(ג1) לתקנות אכן התקיימו, הרי שלאור טענתו המפורשת של המערער בדבר אי המצאה באמצעות הדואר האלקטרוני, הנתמכת כאמור בתצהירו של בא כוחו - חלות הוראות תקנה 497ג(ג2) לתקנות וממילא אין בידי לקבוע כי פסק הדין הומצא למערער כדין באמצעי אלקטרוני, כפי טענת המשיבים.

ודוק: גם אם המערער או מי מטעמו צפה בפסק הדין באמצעות מערכת "נט המשפט" מיוזמתו, הרי שצפייה זו אינה מהווה המצאה כדין (למשל, בש"א 7703/15 פלונית נ' פלוני (15.1.2016), פיסקה 2; ע"א 3693/15 לנגוצקי נ' רציו חיפושי נפט שותפות מוגבלת (5.11.2015), פיסקה 2(א)).

על רקע האמור לעיל, ומשאין בנמצא עוגן של המצאה כדין של פסק הדין לידי המערער, ממנו ניתן למנות את הימים להגשת הערעור - אין מקום לקבוע כי הערעור הוגש באיחור. ממילא יש להורות על דחייתה של בקשת המחיקה. חרף האמור, לא ראיתי לחייב את המשיבים בהוצאות הבקשה. כך, על רקע העובדה שהתייחסות המערער לסוגית ההמצאה בפתח כתב הערעור לא הייתה בהירה די הצורך, ובשים לב לעובדה שאי הבהירות לעניין ההמצאה נגרמה, במידה רבה, בשל נתונים שהופקו מתוך מערכת "נט המשפט".