החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"א 1241/98 תלמה הראל נ. שמחה הראל

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · ערבון לערעור ודחיית ערעור בשל אי הפקדת ערבוןהחלטה בערעור אזרחי על דרישת הפקדת ערבון ובקשה להתיר ערובה עצמית במקומו

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

הערעור הוגש ללא הפקדת ערבון שנקבע. המערערת הגישה בקשה להתיר ערובה עצמית במקום ערבון לאחר איחור ממושך, ללא בקשה להארכת מועד והסבר. בית המשפט קבע שאין מקום להתיר את הבקשה, ורשם את הערעור לדחייה לפי תקנה 431, תוך מתן אפשרות למערערת להשיב טעם תוך עשרה ימים.

העובדות

הערעור הוגש ביום 22.2.98 והומצאה לבא-כוח המערערת הודעה על קביעת ערבון עם הוראה להפקידו תוך שלושים יום. ביום 31.1.99, זמן רב לאחר חלוף המועד, הוגשה בקשה להתיר ערובה עצמית במקום ערבון, ללא בקשה להארכת מועד והסבר לאיחור. המשיב ביקש מחיקת הערעור ודחיית הבקשה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להתיר הגשת ערובה עצמית במקום ערבון לאחר חלוף המועד להפקדתו, ללא בקשה להארכת מועד והסבר לאיחור?
  2. 2.האם יש לרשום את הערעור לדחייה בשל אי הפקדת ערבון לפי תקנה 431 לתקנות סדר הדין האזרחי?

הלכות

  1. 1

    משהוגשה בקשה להתיר ערובה עצמית זמן רב לאחר חלוף המועד להפקדת ערבון, ללא בקשה להארכת מועד והסבר לאיחור, אין מקום להתיר את קבלתה.

    ״בנסיבות אלה, לא היה מקום להתיר את קבלת הבקשה.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    בשל איחור ממושך ואי הפקדת ערבון, ניתן לרשום את הערעור לדחייה לפי תקנה 431 לתקנות סדר הדין האזרחי, תוך מתן אפשרות למערערת להשיב טעם.

    ״בשל האיחור הממושך בהגשת הבקשה למתן ערובה אחרת, ולאור זאת שלא הופקד ערבון על ידי המערערת, החלטתי לרשום את הערעור לדחייה בהתאם לתקנה 431 לתקנות סדר הדין האזרחי״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • ערבון
  • ערובה עצמית
  • ערעור
  • דחייה
  • הארכת מועד
  • תקנה 431
  • תקנות סדר הדין האזרחי

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

ע"א

1241/98 - א'

בפני:

כבוד הרשמת מ' אגמון

המערער

ת :

תלמה הראל

נגד

המשיב

:

שמחה

הראל

בקשה למתן ערובה אחרת

בשם

המערערת: עו"ד ארנון אפרים

בשם

המשיב: עו"ד שמעון טסלר

החלטה

הערעור דנן הוגש ביום 22.2.98. ביום 3.3.98 הומצאה לבא-כוחה של המערערת הודעה על קביעת ערבון (על פי אישור מסירה שבתיק בית המשפט). בהודעה נרשם, שעל המערערת להפקיד ערבון תוך שלושים יום מיום מסירת החלטה זו.

ביום 31.1.99, זמן רב לאחר חלוף המועד להפקדת ערבון, התקבלה בבית המשפט בקשה מטעם המערערת להרשות לה הגשת ערובה עצמית במקום ערבון, בלא שצורפה לה בקשה להארכת המועד, ובלא שניתן כל הסבר לאיחור הממושך. בנסיבות אלה, לא היה מקום להתיר את קבלת הבקשה. יצויין, כי הבקשה התקבלה והתקבלה תגובת המשיב לבקשה. בתגובתו מבקש המשיב את מחיקת הערעור ואת דחיית הבקשה במקרה שהמערערת חרגה מהמועדים שנקבעו בתקנות.

בשל האיחור הממושך בהגשת הבקשה למתן ערובה אחרת, ולאור זאת שלא הופקד ערבון על ידי המערערת, החלטתי לרשום את הערעור לדחייה בהתאם לתקנה 431 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-.

אני מאפשרת למערערת ליתן טעם, בתוך עשרה ימים ממועד המצאת החלטה זו, מדוע לא יידחה הערעור כמצוות תקנה 431 לתקנות סדר הדין האזרחי.

העדר תגובה יביא לדחייה מיידית של הערעור.

ניתנה

היום, ז' בחשון תש"ס (17.10.99).

מיכל אגמון, שופטת

ר ש מ ת

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

98012410.

P02

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1משהוגשה בקשה להתיר ערובה עצמית זמן רב לאחר חלוף המועד להפקדת ערבון, ללא בקשה להארכת מועד והסבר לאיחור, אין מקום להתיר את קבלתה.
  2. 2בשל איחור ממושך ואי הפקדת ערבון, ניתן לרשום את הערעור לדחייה לפי תקנה 431 לתקנות סדר הדין האזרחי, תוך מתן אפשרות למערערת להשיב טעם.