ע"א 1250/12 מ.א. נתנאל חברה לבניין ועבודות ציבוריות בע"מ נ. דורון לוטן

לפניי בקשה מטעם המשיב להארכת מועד להגשת ערעור.

בהחלטתי מיום 29.7.2012 הוריתי על מחיקה על-הסף של ערעור שכנגד שהגיש המשיב, זאת מן הטעם שההליך אינו עולה בקנה אחד עם הוראות הדין והפסיקה בכל הנוגע לגדריו המותרים של ערעור שכנגד ולזהות בעלי-הדין בהליך כזה. הבקשה שלפניי היא כאמור להארכת מועד להגשת ערעור, ובלשונו של המשיב: "לראות בערעור שכנגד, אשר הוגש על ידי המבקש ביום 19.3.2012 כהודעת ערעור לכל דבר ועניין".

הבקשה להארכת מועד הוגשה ביום 6.8.2012, קרי לאחר החלטתי מיום 29.7.2012. לפי האמור בפתח הבקשה היא מוגשת "למען הזהירות", למקרה שהבקשה לסילוק הערעור שכנגד על-הסף תתקבל. מניסוח זה ומתוכן הבקשה עולה כי היא נכתבה קודם להחלטתי מיום 29.7.2012, וראו גם סעיף 37 לתגובה לבקשה לסילוק על-הסף. עם זאת, כאמור, הבקשה הוגשה בפועל לאחר שהחלטתי בבקשה לסילוק על-הסף ניתנה ואף הומצאה לבא-כוח המשיב. למרות זאת, אין בבקשה התייחסות לנימוקים רלוונטיים שנכללו בהחלטתי האמורה. כך למשל, בהחלטה הועלתה תמיהה באשר להפניית הערעור שכנגד – והסעד הכספי המבוקש בו – כלפי חברת מ.א. נתנאל, הגם שזו כלל לא הייתה נתבעת בת"א 1080/06. ברור שקושי זה משליך גם על האפשרות לראות בערעור שכנגד משום ערעור עצמאי (על דרך של הארכת מועד).

די היה באמור לעיל כדי לשלול היענות לבקשה שלפניי. מעבר לכך אציין כי בקשתו של המשיב נסמכת על טענה אחת הנוגעת למצבו הרפואי. אני מאחל למשיב שיחלים במהרה. עם זאת, במקרה שלפניי התקשיתי למצוא בטענה זו נימוק מספק העולה כדי "טעם מיוחד". עם כל ההבנה, אין בחומר שלפניי כדי להצביע על מניעה תפקודית מלהגיש ערעור באמצעות באי-כוחו של המשיב, או למצער בקשה להארכת מועד בתוך המועד הקבוע בדין. דומה כי המשיב החליט, משיקוליו, לוותר על הגשת ערעור כנגד מר אריה נתנאל (שהיה בעל-דינו בתביעתו בבית המשפט קמא), אולם משהגישה המערערת – חברת מ.א. נתנאל – את ערעורה-שלה, שינה המשיב את עמדתו והגיש, בניגוד לדין, "ערעור שכנגד" נגד מר נתנאל (שאינו מערער בערעור העיקרי) ונגד החברה (שלא הייתה נתבעת בת"א 1080/06).

במאמר מוסגר אדגיש כי הבקשה שלפניי אינה נשענת על נימוק של "הליך תלוי ועומד", ובנסיבות העניין אף אילו היה מועלה נימוק זה היה בו קושי, ולוּ מן הטעם שמר נתנאל רשאי היה, בנסיבות העניין, לגבש אינטרס ציפייה שלא יוטרד בהליך ערעורי מטעם המשיב.

לאור האמור, אין בידי להיעתר לבקשה. מכיוון שהמשיבים הוטרחו לכתוב תגובה, יחויב המבקש בתשלום שכר טרחת עורך-דינם בסך של 2,000 ₪.