ע"א 126/19 קרן קראווני נ. יהודה לוי

באת כוח המערערות הודיעה בפתח הדיון כי הערעור מצטמצם רק לשאלת ההוצאות שנפסקו בבית המשפט המחוזי. שקלנו את טיעוני הצדדים, בא כוחן של המערערות בערכאה הדיונית בחר שלא לזמנן לדיון בפני ערכאה זו. לטענת המערערות, בנסיבות אלה לא היה מקום לחייבן בהוצאות, בהינתן – בין היתר –מצבן הכלכלי. באת כוח הכונס הרשמי ראתה להשאיר את נושא ההוצאות לשיקול דעתנו. באי-כוח המשיבים האחרים הודיעו כי לא יעמדו על פסיקת הוצאות בערעור, אך הדגישו כי נוכח הטרחה הרבה בהליך שנוהל, ובהינתן סכום ההוצאות – 3000 ש"ח לכל משיב – אין עילה להתערב בסכום ההוצאות.

בהינתן עמדת הכונס הרשמי, אנו מבטלים את החיוב בהוצאות בערכאה קמא שנפסקו לזכותו. באשר למשיבים האחרים, לא מצאנו עילה להתערב בפסיקת ההוצאות נוכח ההלכה המבוססת לפיה ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בפסיקת הוצאות בערכאה הדיונית, כלל שלא מצאנו הצדקה לחרוג ממנו בנסיבות המקרה.

הערעור נדחה אפוא למעט בשאלת ההוצאות לכונס הרשמי כאמור. בהינתן הסכמת הצדדים, אין צו להוצאות בערעור.