ע"א 13/06 פלוני נ. פלוני

השופט א' גרוניס :

1.

המערער חוזר ומעלה בגדר ערעור זה טענות שלא נתקבלו בערכאות השונות בעבר. זו הפעם השלישית שבית משפט זה נאלץ לטפל בעסקה שנעשתה עוד בשנות ה-70 של המאה שעברה.

2.

המערער טוען כי מכר קרקע שבבעלותו, אלא שלא קיבל את מלוא התמורה. באופן יותר ממוקד נטען כי לא שולמו הפרשי שער לגבי התשלומים שהרוכשת - היא המשיבה 1, שילמה. טענה זו הועלתה בעבר על-ידי המערער. כך עולה מעיון בבש"א 11913/97 שהוגשה לבית המשפט המחוזי (סעיף 18 לאותה בקשה). הטענה חזרה ועלתה בבית משפט זה בערעור השני שהגיש המערער (ע"א 7398/00). עיון בפסק הדין (מיום 8.9.03) מגלה כי בית משפט זה הזכיר במפורש את הטענה בנוגע לאי-תשלום הפרשי שער (בפיסקה 9 לפסק הדין). זאת ועוד, באותו פסק דין נקבע (בפיסקה 24) כי המערער לא עמד על זכות הביטול של ההסכם המקורי, ורואים אותו כאילו ויתר על זכותו. והעיקר, בסיומו של פסק הדין שניתן בבית משפט זה, חוייבו המשיבים 4-7 להשלים את רישום הנכס הנמכר על שמם של המשיבים 1-3. ברי, כי בית משפט זה לא היה מורה על השלמת העסקה אילו חשב שלמערער עומדת עדיין זכות כלשהי מתוקף ההסכמים.

3.

אף לא מצאנו ממש בטענות המערער נגד חיובו בהוצאות בסכום גבוה - 150,000 ש"ח - על-ידי בית המשפט המחוזי. בהתחשב בעובדה שהמערער חוזר ומעלה טענות שנדחו בעבר, בהחלט צדקה הערכאה הדיונית כאשר השיתה הוצאות בסכום גבוה במיוחד.

4.

הערעור נדחה. יש לקוות שעם דחייתו של ערעור זה ניתן יהיה אכן להשלים את הרישום, שהרי המערער יותר ממיצה את זכותו לפנות לערכאות. המערער ישא בשכר טרחת עורך דין לזכות כל משיב, על-פי הייצוג, בסכום של 15,000 ₪, היינו בסכום של 45,000 ש"ח.