פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
1335/21 -
ג'
לפני:
כבוד השופט נ' סולברג
המבקשים:
1. פלונית
2. פלוני
3. פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1. פלוני
2. פלוני
3. היועץ המשפטי לממשלה
4. האפוטרופוס הכללי מחוז חיפה והצפון
5. שירותים חברתיים משרד הרווחה
בקשה לעיכוב ביצוע
פסק הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 18.2.2020 בת"א 22836-11-15 שניתן
על ידי כבוד השופטת י' קראי-גירון
בשם המבקשים:
עו"ד עדי כרמלי; עו"ד ינון
היימן
בשם המשיבים 1-2:
עו"ד מוחמד בכר
בשם המשיב 4:
עו"ד זהבית שחרור; עו"ד מיכל
בן עמי-ליבוביץ
החלטה
1.
בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין חלקי של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 18.12.2020, בת"א 22836-11-15 (השופטת י' קראי-גירון ), שבגדרו נקבע כי המשיבים 2-1 רשאים לאכוף את הסכם המכר שכרתו עם המבקשים, ולהעביר לידיהם את זכויות החכירה בנכס ברחוב הנורית 11 בעכו, הידוע כגוש 18550 חלקה 64 (להלן: הנכס ); הכל בכפוף לכך שיוּתר למבקש 2 להמשיך להתגורר בנכס, כנגד תשלום דמי שכירות.
2.
בד בבד עם הגשת הערעור על פסק הדין החלקי, הגישו המבקשים בקשה לעיכוב ביצועו, היא הבקשה שלפַני. לשיטתם, הואיל והערעור הוגש על עצם חיובם בדמי שכירות, הרי שהדיון בשאלת שווי דמי השכירות, שלא הוכרעה בפסק הדין וחלקי ועודנה תלויה ועומדת לפני בית המשפט המחוזי, עשוי להתייתר, ככל שבסופו של דבר יתקבל הערעור. עוד נטען, כי אם ינתן פסק דין משלים, בטרם יִדון הערעור על פסק הדין החלקי, יוכלו המשיבים 2-1 לפעול לרישום זכויותיהם בנכס ולקבלת משכנתא עליו – דבר שיהיה בו משום "מעשה עשוי" , שלאחריו יתייתר הערעור. כמו כן, מדגישים המבקשים כי סיכויי הערעור טובים, וזאת בפרט נוכח החלטתו הקודמת של בית משפט זה, שניתנה במחלוקת מושא ההליכים בין הצדדים (ע"א 2399/18 פלוני נ' פלוני (25.3.2019) (להלן: ע"א 2399/18 )).
3.
הן המשיבים 2-1, הן המשיבים 4-3 – היועץ המשפטי לממשלה והאפוטרופוס הכללי – סבורים כי אין מקום לעיכוב ביצוע פסק הדין. לטענתם, סיכויי הערעור – נמוכים עד מאוד, באשר בפסק הדין החלקי פעל בית המשפט המחוזי בהתאם לפסק הדין בע"א 2399/18; ובמישור מאזן הנוחות – לא הובא טיעון של ממש, שכן רישום הזכויות איננו מעשה בלתי הפיך. על כל פנים, מביעים המשיבים 2-1 נכונות להימנע מעשיית כל דיספוזיציה בנכס לתקופת הערעור, ואף מסכימים כי בהתאם תֵרשם הערת אזהרה לטובת המבקשים.
4.
לאחר עיון בטענות הצדדים, מזה ומזה, ולמקרא פסק הדין החלקי, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. הנחת המוצא, הריהי שאין לעכב את ביצוע פסק הדין (תקנה 145(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018; ע"א 910/21
אלו את ניצן בע"מ נ' מוריה חברה לפיתוח ירושלים בע"מ , פסקה 9 (9.3.2021)). המבקשים לא הביעו טעם של ממש במישור מאזן הנוחות; כפי שציינו המשיבים, את רישום הזכויות בנכס, אם יתקבל הערעור – ניתן יהיה לשנות. על כן, מבלי להביע עמדה לגבי סיכויי הערעור, בהינתן שבשאלות של עיכוב ביצוע ניתנה הבכורה למאזן הנוחות (ע"א 3329/20 פטרובסקי נ' ויינטרוב , פסקה 4 (21.2.2021)), ובשים להתחייבות המשיבים 2-1 שלא לבצע דיספוזיציה בנכס לתקופת הערעור – לא מצאתי טעם שבגינו מוצדק יהיה לעכב את ביצוע פסק הדין החלקי.
5.
אשר על כן, הבקשה נדחית.
המבקשים ישאו בהוצאות המשיבים 1-4, בסך כולל של 10,000 ₪, אשר יחולק ביניהם שווה בשווה.
ניתנה היום, ב'
בניסן התשפ"א (15.3.2021).
ש ו פ ט