ע"א 1394/20 מרים קרבון נ. נציגות הבית המשותף נורדאו 5 אשדוד ו-37 משיבים

לפניי בקשתם של המשיבים להורות למערערת להמציא פרטים נוספים לנימוקי ערעורהּ. המערערת, מן העבר השני, מתנגדת לבקשה.

דין הבקשה להידחות. תקנה 418 לתקנות סדר הדין האזרחי, ה תשמ"ד-1984 (להלן: התקנות ) מקנה לבית המשפט סמכות להורות על המצאת פרטים נוספים ביחס "לכל נימוק שבערעור" מקום בו נימוקי הערעור מנוסחים באופן כללי וסתמי (ראו,

בש"א 4068/14

אלון נ' נגר , פיסקה 2(ג) (15.1.2015); הליגה למניעת מחלות ריאה בתל אביב נ' שיר משכנות וותיקים בע"מ , פיסקה 7 (19.1.2020 ),

והאסמכתאות הנזכרות שם ). הכלי הדיוני האמור נועד להעניק לבעל דין אפשרות להתחקות אחר הטענות המועלות על ידי יריבו וזאת על מנת להבהיר את יריעת המחלוקת בין הצדדים ( שם , פיסקה 8). עם זאת, השימוש בסמכות האמורה נעשה, ככלל, במשורה ובמקרים חריגים בלבד ( ע"א 6426/98

קייקוב נ' טל , פיסקה 5 (30.8.2000)).

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים הגעתי לידי מסקנה כי המקרה דנן אינו נמנה עם המקרים החריגים שבהם יש להורות על המצאת פרטים נוספים. זאת, שכן המטרה שלשמה הוגשה הבקשה דנן אינה עולה בקנה אחד עם תכליתה המתוארת של תקנה 418 לתקנות. התחושה המתעוררת למקרא הבקשה היא כי יש בהגשתה משום ניסיון לעשות שימוש בהליך הפרטים הנוספים כמעין תחליף לשאלון או לחקירה נגדית על מנת לקעקע את טענותיה של המערערת. די שאציין בהקשר זה כי הפרטים המבוקשים אינם אלא תשובות למספר שאלות שהפנו המשיבים למערערת תוך הפנייתה לכתבי טענות מסוימים שהוגשו בהליך קמא לגביהם נטען כי האמור בהם יוביל לכך ש"כל ערעור המערערת, כל כולו, יקרוס בבירור". מכל מקום, לא התרשמתי כי עסקינן במצב דברים בו טענות המערערת אינן ברורות באופן הדורש את הבהרתן; ואף איני סבור כי יש בפרטים המבוקשים כדי להבהיר את יריעת המחלוקת בין הצדדים (ראו והשוו, בג"ץ 7622/15 תנו לחיות לחיות נ' מנהל השירותים הווטרינרים במשרד החקלאות , פיסקה 5 (31.7.2018); בג"ץ 1202/19 עמותת ש.ע.ל - שלום עכשיו לישראל מפעלים חינוכיים נ' שר הפנים , פיסקה 7 (30.3.2020)) . בנסיבות אלה, אין בידי להיעתר לבקשה והיא נדחית.

מובן כי אין בהחלטתי זו כדי לחייב את ההרכב אשר ידון בערעור לפעול באופן כזה או אחר וטענות המשיבים לגופו של עניין שמורות להם.

אשר לבקשת המשיבים להגדלת שיעור העירבון, הרי שאף דינה של בקשה זו להידחות. בחנתי מחדש את שיעור העירבון שקבעה המזכירה הראשית (35,000 ש"ח) ובשים לב לכך שלא נפסקו לחובת המערערת הוצאות בבית המשפט קמא, בהתחשב במהות ההליך ובהיקפו ונוכח מספר המשיבים – דומני כי שיעור העירבון במקרה דנן אינו חורג מן המקובל בהליכים דומים המוגשים לבית משפט זה (ראו והשוו למשל, ע"א 4230/19

שטרן נ' דורון יבוא ויצוא השקעות בע"מ (11.8.2019)).

סוף דבר: בקשת המשיבים, על חלקיה השונים, נדחית. בנסיבות העניין, לא ייעשה צו להוצאות. על המערערת להפקיד את העירבון עד ליום 6.7.2020 שאם לא כן יירשם ההליך לדחייה ללא צורך בהודעה נוספת. צו סיכומי טענות, לרבות לעניין מועד הדיון בערעור, יינתן, כמקובל, רק לאחר הפקדת העירבון.

החלטה זו תתויק בתיקי השופטים.