בש"א 4068/14 אריה אלון נ. יצחק נגר

1.

בגדר ההליכים שבכותרת נוצרה תסבוכת דיונית לעניין השגה מטעם המבקש בבש"א 4068/14 וברע"א 6540/14, הוא המערער בע"א 4549/14 (להלן: אלון ), על החלטת בית המשפט של פשיטת רגל מיום 28.4.2014. בגדר החלטה זו נדחתה בקשתו של אלון להאריך את המועד להגשת ערעור על החלטת הנאמן - הוא המשיב 2 בבש"א 4068/14 - הדוחה את תביעת החוב שהוגשה על ידו (ההחלטה מיום 28.4.2014 תכונה להלן: החלטת הארכה ).

איני רואה צורך לפרט את מלוא השתלשלות האירועים. די שאציין לעניין זה, כי בתחילה הגיש אלון בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטת הארכה (בש"א 4068/14); בהמשך הגיש ערעור בזכות אשר כוון הן כנגד צו הפטר מותנה שניתן לחייב - הוא המשיב 1 בבש"א 4068/14 - ביום 12.5.2014, והן כנגד החלטת הארכה (ע"א 4549/14); ולאחר מכן הגיש בקשת רשות ערעור על החלטה נוספת מיום 12.8.2014 (להלן: ההחלטה המאוחרת ), בגדרה דן בית המשפט של פשיטת רגל בבקשת אלון לקבוע כי החלטת הארכה לאו החלטה היא, וזאת מאחר שמעולם לא שוחררה כדין ולא נשלחה לצדדים (רע"א 6540/14).

בגדר ההחלטה המאוחרת ציין בית משפט קמא, כי מסיבות אשר לא הובררו, החלטת הארכה אכן מופיעה במערכת "נט המשפט" כ"החלטה מחוקה שלא משוחררת לצדדים". בחינה מהותית של ההחלטה המאוחרת מעלה, כי הלכה למעשה אימצה היא לתוכה את החלטת הארכה. בנסיבות אלו ובשים לב לפגם הפרוצדוראלי האמור, כמו גם לטענת אלון כי החלטת הארכה לא הומצאה לידיו (אלא נודעה לו בעת הדיון ביום 12.5.2014), מתעורר ספק ביחס לשאלה האם יש לראות בהחלטת הארכה משום החלטה אשר ניתנה כדין והעומדת בפני עצמה. ואכן, לטענת אלון עצמו החלטת הארכה לאו החלטה היא. משכך, דומה כי אין תוחלת לבקשתו של אלון להארכת מועד להגשת הליך ערעורי ביחס להחלטת הארכה (בש"א 4068/14). תוצאה נוספת היא, שאין עוד צורך להכריע האם "נבלעה" החלטת הארכה בצו ההפטר, באופן המקים לאלון זכות לערער עליה בגדר הערעור אותו הגיש על צו ההפטר. במאמר מוסגר אציין, כי אפילו הייתי מגיע לכלל מסקנה כי החלטת הארכה אכן מהווה החלטה כדין, וכי דרושה הארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור ביחס אליה - הרי שבשים לב לנסיבותיו הייחודיות של המקרה הייתי נעתר לבקשתו של אלון בעניין זה.

על רקע האמור לעיל, דומני כי הפתרון הראוי בנסיבות העניין הוא כדלקמן:

א.

בש"א 4068/14 - היא הבקשה להארכת מועד - תימחק.

ב.

כתב הערעור בע"א 4549/14 יתוקן כך שהערעור יופנה אך כנגד צו ההפטר (ולא כנגד החלטת הארכה);

ג.

אלון יהא רשאי לתקן את בקשת רשות הערעור ברע"א 6540/14 באופן שהיא תתייחס גם להחלטת הארכה (וזאת לאור העובדה שיש לראות את ההחלטה המאוחרת, אשר כנגדה מופנית בקשת רשות הערעור, כמאמצת לתוכה את החלטת הארכה, כמפורט לעיל). ככל שיעשה כן, יציין בפתח ההליך כי הדבר נעשה בהתאם להחלטתי זו, ויצרף עותק מן ההחלטה כנספח לבקשה המתוקנת;

כתב הערעור המתוקן יוגש תוך 10 ימים מיום המצאת החלטה זו, ואף בקשת רשות הערעור תוגש (ככל שאלון יחפוץ בכך) תוך אותו מועד.

2.

עתה אפנה להכריע במספר בקשות אשר הוגשו בגדר ע"א 4068/14 ובגדר רע"א 6540/14:

א.

בגדר ע"א 4549/14 עתר אלון לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון. מן הבקשה עולה, כי אלון זכאי לתוספת השלמת הכנסה, ובנתון זה יש משום ראיה לכאורה להיעדר יכולת כלכלית לתשלום האגרה (תקנה 14(ה) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007). אף העובדה כי זכה לייצוג מטעם הלשכה לסיוע משפטי מהווה אינדיקציה לחוסר יכולת כלכלית (אם כי בשים לב לזמן שחלף מאז, משמעותו של נתון זה מוגבלת). עם זאת, באמור לעיל אין כדי לפטור את אלון מן הדרישה להניח תשתית עובדתית וראייתית מלאה ועדכנית לעניין מצבו הכלכלי. בענייננו, בקשת הפטור רחוקה מלהניח תשתית כאמור. בהקשר זה אציין, בין היתר, כי הפירוט העובדתי אשר ניתן הינו חלקי וחסר; כי לא הובאו אסמכתאות מספקות (לרבות ביחס לחובותיו הנטענים של אלון, לדירה אשר בבעלותו החלקית, לפנייתו לבנק דיסקונט ולהוצאותיו השונות); וכי לא הוברר מדוע אין באפשרותו של אלון להסתייע בבתו לצורך גיוס העירבון, וזאת בשים לב לסכום הגבוה אותו קיבלה מאת אחיו של החייב במסגרת הסדר חוב אשר נעשה עמו. אוסיף עוד, כי לא נעלמו מעיניי התהיות השונות אשר הועלו בתגובותיהם של המשיבים לבקשת הפטור.

די באמור עד כה כדי לדחות את הבקשה לפטור מלא מאגרה ומעירבון. עם זאת, משאיזנתי בין השיקולים השונים הצריכים לעניין, ובכלל זה מהות ההליך והיקפו, ראיתי להפחית את האגרה בגין ע"א 4549/14 לכדי 1,200 ₪ ולהעמיד את העירבון על סכום מתון יחסית בסך 11,000 ₪. האגרה תשולם תוך 15 ימים מיום המצאת החלטה זו, והעירבון יופקד תוך אותו מועד - שאם לא כן יימחק ההליך או יירשם לדחייה, לפי העניין, ללא צורך בהודעה נוספת.

ב.

גם בגדר רע"א 6540/14 הגיש אלון בקשה לפטור מאגרה ומעירבון. בקשה זו דומה לבקשה אשר הוגשה בע"א 4549/14, ובגדרה אף מפנה אלון לבקשה האמורה. משכך, אותם טעמים אשר הובילוני לדחות את הבקשה לפטור מלא בהליך דשם, תקפים גם ביחס לבקשה דכאן. בשים לב לסכום האגרה המופחת החל בהליך זה, תשולם האגרה במלואה. סכום העירבון בהליך יעמוד על 6,000 ₪ . האגרה תשולם תוך 15 ימים מיום המצאת החלטה זו, והעירבון יופקד תוך אותו מועד - שאם לא כן יימחק ההליך או יירשם לדחייה, לפי העניין, ללא צורך בהודעה נוספת.

ג.

לעניין הבקשה לפרטים נוספים מטעם המשיב 1 בע"א 4549/14 - עיינתי בכתב הערעור ואיני סבור כי הנימוקים הכלולים בו מנוסחים באופן כללי וסתמי אשר יש בו כדי להצדיק מתן פרטים נוספים (ראו והשוו, י' זוסמן סדרי הדין אזרחי (מהדורה שביעית בעריכת ש' לוין, 1995), עמ' 818 והאסמכתא הנזכרת שם). משכך, אין בידי להיעתר לבקשה והיא נדחית.