ע"א 1409/20 כפר אז"ר - מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתו נ. קרן קיימת לי

1.

לפניי שלוש בקשות להצטרף כמשיבים להליכים שבכותרת: (1) בקשה שהגישו ה"ה חנה מרים נוימן וישראל נוימן (להלן יחדיו: נוימן ); (2) בקשה שהגישו ה"ה אבינועם קרונזון, ארנון קרונזון, אורלי אהרונוביץ' ורפי לאובר (להלן יחדיו: קרונזון ); (3) בקשה שהגישו ה"ה רחל פלקובסקי ודורון פלדמן (להלן יחדיו: פולקובסקי ). הצדדים לערעורים מתנגדים לבקשות, והכל כפי שיפורט להלן. יצוין, כי הטיפול בתיקים הועבר אליי לאחרונה במסגרת חילופים בלשכת הרשמים, ועם הצדדים הסליחה על העיכוב במתן ההחלטה.

רקע

2.

הערעורים שבכותרת מופנים כנגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד סגנית הנשיא השופטת צ' צפת ) בת"א 8947-04-12 מיום 29.8.2019. ההליך המשפטי עניינו בשטח של כ-600 דונם המכונה "חלקה ב'" מתוך שטח המשבצת של מושב כפר אז"ר (להלן: המושב ), ותחילתו במכתב שקיבל המושב מרשות מקרקעי ישראל (להלן: רמ"י ) ביום 4.11.2010 שבו נדרש המושב להשיב לרמ"י 97.255 דונמים מתוך חלקה ב', נוכח שינוי ייעוד של הקרקע. במסגרת התביעה שהגיש, המושב תבע לעגן את זכויות חבריו בחוזה חכירה לדורות ביחס לחלקה ב' בנוסח חוזה החכירה שנחתם, לפי הנטען, לגבי חלקה א' בשנת 1935, באופן שיעמוד בתוקפו עד שנת 2033. המחלוקת בין הצדדים לא נגעה לעצם הזכות לחוזה חכירה ביחס לחלקות ב' ו-ג' אלא הצטמצמה לנוסח חוזה החכירה שייחתם ביחס לחלקה ב' – האם נוסח חוזה החכירה משנת 1935 שעליו חתמו חברי המושב ביחס לחלקה א', כטענת המושב, או האם נוסח חוזה שתואם את זה שיהיה נהוג במועד החתימה, כטענת רמ"י וקק"ל (כשלעניין זה יש השלכה על נושא שינוי הייעוד של הקרקע והשלכותיו הכלכליות).

3.

בית המשפט המחוזי קבע כי בעלי הנחלות במושב זכאים, עקרונית, לחתום על חוזי חכירה לדורות על חלקה ב', אולם לא בנוסח חוזה החכירה משנת 1935 אלא בנוסח חוזה שיהיה בהתאם למקובל ולנהוג כיום אצל רמ"י. בצד זאת, קיבל בית המשפט המחוזי את טענת המושב כי בעלי הנחלות השתתפו בעלות רכישת הקרקע (תוך דחיית טענת רמ"י כי התשלום ניתן כהלוואה שהוחזרה, תרומה או זיכוי בגין דמי חכירה למפרע), אולם קבע כי תחשיב ההשקעות המדויק יבוצע במסגרת תביעת פיצוי שתוגש לערכאה מוסמכת. הן המושב והן רמ"י וקק"ל הגישו ערעורים על פסק הדין.

בקשות ההצטרפות

4.

נוימן הם בעלי נחלה במושב וכשנתיים לפני שניתן פסק הדין הגישו תביעה נגד המושב ונגד רמ"י (ת"א 10943-11-17) שבה ביקשו להצהיר כי הזכויות בקרקע חקלאית בת כשמונה דונמים נתונה להם וכי המושב ורמ"י אינם זכאים לבצע כל דיספוזיציה בקרקע זו. לשיטתם, ההכרעה בערעורים שבכותרת תשליך במישרין על תביעתם וזכויותיהם. לחיזוק טענתם הם מציינים כי המושב עצמו הגיש ביום 6.9.2019 בקשה לעיכוב התובענה עד להכרעה בערעורים דנן, בטענה כי בהליכים מתעוררת "שאלה עובדתית ומשפטית מרכזית אחת – השתתפות חברי מושב כפר אז"ר ברכישת קרקעות המושב בשנות ה-30".

5.

גם קרונזון הגישו לבית המשפט המחוזי תובענה נגד המערערים כאן (ת"א 33143-12-17) שבמסגרתה ביקשו להצהיר, בין היתר, כי הוראות הסכם החכירה משנת 1935 חלות גם על חלקת העיבוד החקלאי (חלקה ב') וכי אין לאגודת המושב כל זכות בה. יצוין, כי בית המשפט המחוזי קיבל את בקשותיהן של רמ"י ושל אגודת המושב לעיכוב הדיון בתובענה זו עד להכרעה בערעורים שבכותרת.

6.

פולקובסקי – שאף הם הגישו תביעה להצהיר על זכויותיהם ההיסטוריות בקרקע נשוא המחלוקת (ת"א 34434-07-19) – מבקשים להצטרף להליך דנן "על מנת לתמוך בפסק הדין" ולהתיר להם להביא ראיות נוספות "שהועלמו על ידי האגודה".

7.

המושב, רמ"י וקק"ל מתנגדים, כאמור, לשלוש בקשות ההצטרפות. בין היתר, נטען כי עניינן של התובענות שהגישו מבקשי ההצטרפות הן ב"סכסוך פנים-מושבי" שאינו נוגע למערכת היחסים עם רמ"י וקק"ל, ולכן צירופם של המבקשים להליכים בשלב זה עלולה להרחיב את חזית המחלוקת ולסרבל את ההליכים תוך פגיעה ביעילות הדיונית.

המסגרת הנורמטיבית

8.

תקנה 425 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 מסמיכה את ערכאת הערעור להורות על צירוף משיב שלא היה בעל דין בבית המשפט קמא. בפסיקתו של בית משפט זה נקבעו שלושה תנאים מצטברים לצירופו של בעל דין כמשיב בהליך הערעור: ראשית, יש לבחון האם המבקש להצטרף עלול להיפגע ישירות אם לא יצורף לערעור; שנית, האם ראוי שפסק הדין בערעור יכבול את המבקש במעשה בית-דין; ושלישית, האם שיקולים של יעילות וסדר הדיונים מצדיקים את הצירוף המבוקש. כחלק מהמבחן השלישי, החילה הפסיקה תנאי שלפיו על המבקש להצטרף להוכיח כי לא השתהה ולא החמיץ את השעה להפוך לבעל דין בערכאה הקודמת. יצוין, כי הנטל להוכחת קיומם של התנאים רובץ על מבקש הצירוף. עוד נקבע, כי צירופו של בעל דין שלא היה צד להליך בערכאה הדיונית הוא חריג השמור לנסיבות המצדיקות זאת (ראו: בש"א 3973/91 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' קרנית – קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים , פ"ד מה(5) 457 (1991); עע"מ 7926/06 אדרי-אל ישראל בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה גליל עליון (24.6.2009); בש"א 7240/15 יצחקי נ' ארז (9.2.3016); רע"א 2526/17 בית הספר החקלאי סליסין של בית ג'מאל נ' קדמת עדן בע"מ (16.7.2017); ע"א 8404/17 גרף נ' רשות הפיתוח (11.7.2019)).

מן הכלל אל הפרט

9.

במקרה דנן, לא ניתן לשלול כי לכל מבקשי ההצטרפות (כמו גם לבעלי נחלות נוספים במושב) אינטרס מובהק בתוצאות ההליכים דנן, באשר עשויות להיות להן השלכות ישירות על זכויותיהם הקנייניות. עם זאת, לא די בכך על מנת להתיר את ההצטרפות להליכים (ראו: רע"א 8565/10 עמאש נ' הועדה לתכנון ובניה השומרון (3.5.2012)). מבלי להתעלם מהעובדה שייתכן שלחברי אגודה שונים עלולים להיות אינטרסים שונים ביחס להליך דנן, הרי שחזקה על המושב כי הוא מייצג, ככלל, את האינטרס של חברי האגודה ובעלי הנחלות במושב. בצד זאת, כפי שעולה מהאמור לעיל, כל מבקשי ההצטרפות מנהלים בעצמם הליכים משפטיים נגד המערערים בנושא הקרקעות החקלאיות של המושב. ככל שלמי ממבקשי ההצטרפות נסיבות עובדתיות אשר מבחינות אותו, לטענתו, מיתר חברי אגודת המושב, הרי שיהיה בידו להוכיח זאת בהליכים הפרטניים שהוא מנהל, ואין מקום לדון בהן

במסגרת ההליכים דנן, שעניינם ביחסים בין המושב לבין רמ"י וקק"ל, להבדיל מהיחסים הפנימיים עם בעלי הנחלות או חברי האגודה. זאת ועוד, צירופם של המשיבים עלול להביא לסרבול הדיון ולהכבדה ניכרת על ידי הרחבת חזית המחלוקת והצורך בליבון סוגיות נוספות, אשר עודן תלויות ועומדות בבית המשפט המחוזי. בפרט הדברים נכונים (אך לא רק) ביחס לבקשת ההצטרפות של פולקובסקי, אשר מעוניינים אמנם "לתמוך בפסק הדין" אך זאת על דרך של הוספת ראיות נוספות, דבר שכשלעצמו אינו נהוג בערכאת הערעור ועלול להאריך את הדיון ולסרבל אותו. לכל אלה יש להוסיף, כי כל מבקשי ההצטרפות היו מודעים, בשלב זה או אחר, להליך המתנהל בין המושב ובין קק"ל ורמ"י, אולם במקום לבקש את צירופם להליך זה כאשר התנהל בבית המשפט המחוזי, הם בחרו – כל אחד מסיבותיו – להגיש הליכים משפטיים נפרדים לבירור טענותיהם.

10.

נוכח כל האמור לעיל, ראיתי לדחות את שלוש הבקשות להצטרף להליך, תוך חיוב מבקשי ההצטרפות בהוצאות הצדדים, כדלקמן: נוימן, פולקובסקי וקרונזון יישאו, כל אחד, בהוצאות המושב בסך 500 ש"ח (בסך הכל 1,500 ש"ח) ובהוצאות רמ"י וקק"ל באותו הסכום (בסך הכל 1,500 ש"ח).

11.

המזכירות תעביר את הערעורים ליומן לקביעת מועד דיון והוצאת צווי סיכומים.

החלטה זו תתויק בתיקי השופטים.