ע"א 1437/01 עמי וציפי ארזי ו-9 אח' נ. מינהל מקרקעי ישראל

בפניי בקשה לבטל החלטה מיום 20.11.02.

בהחלטה האמורה החליט בית המשפט (כב' השופט אנגלרד) להעתר לבקשתם של מי שהיו משיבים בערעור שבכותרת, לכך שיותר להם להצטרף כמערערים להליך. בין השאר, ההחלטה נסמכה על כך, שבבקשה צויין כי היא הומצאה למשיבים האחרים בהליך, וכי אלה לא הגיבו לה.

עתה, עותרים המשיבים 7 בהליך לביטול ההחלטה, בנימוק כי הבקשה לא הומצאה להם בעת שהוגשה. טיעון זה יכול להצדיק ביטול של ההחלטה האמורה, מחמת חובת הצדק. ברם, גם אם נכונות טענות המשיבים 7 בעניין זה (וכאן ישנה מחלוקת בין הצדדים), עדין מתעוררת הצורך להכריע לגופה בבקשת ההצטרפות. לעניין זה, איני סבור כי יש בפי המשיבים 7 טיעון משכנע מדוע לא להעתר לבקשה. מבקשי ההצטרפות היו בעלי דין בבית משפט קמא, וממילא, גם בעלי דין בבית משפט זה (ראו תקנה 424 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, הקובעת כי כל מי שהיה בעל דין בתובענה לפני הערכאה הקודמת ואיננו מערער, יהיה משיב בערעור). זאת ועוד. מתברר, כי מבקשי ההצטרפות הם חלק מקבוצה של בעלי אינטרס דומה, אשר חלקם הם המערערים המקוריים בערעור שבכותרת. במצב זה, אם יתקבל הערעור, יחייב פסק הדין כמעשה בית דין בין כלל הצדדים להליך, ויחול גם ביחסים של מבקשי ההצטרפות עם המשיבים 7. משכך, אין לראות כל פגיעה דיונית במשיבים 7 אם אעתר לבקשה, ואין בהיעתרות למבוקש משום פגיעה בציפיה לגיטימית של משיבים אלה. במצב זה, אפילו נכונה טענת משיבים 7 כי במהותה הבקשה שבפניי היא בקשה להארכת מועד לצורך הגשת ערעור מטעם המבקשים, נראה לי כי דין בקשת ההצטרפות להתקבל (השוו בש"א 4599/01 עזבון המנוח חאג' מוסא נ' אדוארד ברקן, תקדין עליון 2001(2) 812). לפיכך, בקשת הביטול נדחית.

אשר לבקשה החלופית לחייב את מבקשי ההצטרפות להפקיד ערבון נוסף בהליך, הרי שגם דינה של זו להידחות. אין ביד המשיבים 7 להצביע על תוספת כלשהי להוצאות ההתדיינות בשל צירוף מבקשי ההצטרפות לרשימת המערערים. אכן, כתב הערעור המתוקן שהוגש אינו כולל טיעונים חדשים כלשהם, והשינוי היחיד שבו, ביחס לכתב הערעור המקורי, הוא ברשימת המערערים. במצב זה, אין כל טעם ענייני המצדיק תוספת ערבון להליך זה, והבקשה החלופית לעניין זה – נדחית.

אשר לבקשה החלופית הנוספת, להתיר למשיבים 7 להגיש טיעונים ספציפיים מטעמם, ביחס למי ממבקשי ההצטרפות, הרי שאף לבקשה זו לא מצאתי טעם טוב להעתר. אין בפי המשיבים 7 טענה ברורה מהם הטיעונים הספציפיים אותם מבוקש להעלות, וכנגד מי מבוקש להעלותם. זאת ועוד, בכתב בית דין אחר מטעמם (בקשה בנוגע להפרת צו סיכומים מיום 8.5.02), טענו המשיבים 7 טענה סותרת, המלמדת כי לדעתם כלל התעשיינים (אשר מבקשי ההצטרפות הם חלק שלהם, והמערערים המקוריים בהליך שבכותרת הם חלק אחר שלהם), והמושב, הם למעשה "בעל דין אחד". לכאורה, אין הצגת הדברים בבקשה שבפניי תואמת את התמונה ההומוגנית של בעלי הדין, אשר השתקפה בבקשה האמורה. אגב, בתגובה שהוגשה בעקבות החלטתי על ידי משיבים 7, חוזרים משיבים אלה על התיאור ההומוגני של המערערים, וטוענים כי מבקשי ההצטרפות "אינם נבדלים בדבר כלשהו" מן המערערים המקוריים. במצב זה, ובהעדר הסבר ברור מהו הטיעון אשר מבוקש להוסיפו, לא מצאתי מקום להעתר גם לבקשה חלופית זו.

התוצאה היא, כי הבקשה שבפניי נדחית, על כל חלקיה. החלטת הצירוף נשארת, אפוא, על כנה. כך גם המועד שנקבע לדיון בערעור. איני עושה צו להוצאות בהליך זה. המזכירות תמציא העתק מהחלטה זו לצדדים ללא דיחוי, באמצעות הפקסימיליה.