ע"א 144/21 מאיר חזן נ. אמיר שורק

1.

לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (סגן הנשיא ר' סוקול ) בת"א 27044-03-19 מיום 17.11.2020, וזאת עד להכרעה בערעור על פסק הדין ועל החלטת בית המשפט המחוזי מיום 1.12.2020 בגדרה נדחתה בקשת המבקשים לתיקון טעות שנפלה לטענתם בפסק הדין.

2.

על פי הנטען בבקשה שלפניי, המבקשים פעלו יחד עם המשיב 1 להקמת פרויקט נדל"ן באזור נהריה, הכולל זכויות בנייה בהיקף של כ-500,000 מ"ר. בשלב מסוים, היחסים בין הצדדים עלו על שרטון, והמשיב 1 הגיש תביעה לבית המשפט המחוזי להורות, בין היתר, על אכיפת הסכם שנכרת בין הצדדים, תוך שטען כי על המבקש 1 להעביר לרשותו 100 ממניות המשיבה 2 (חברת ש.מ.א הצפון בע"מ; להלן: החברה ).

3.

ביום 17.11.2020 התקיים דיון בתביעה בבית המשפט המחוזי, אשר בסופו ניתן תוקף של פסק דין להסכמות הצדדים, כפי שבאו לידי ביטוי בפרוטוקול הדיון. במסגרת זאת, צוין בין היתר כי המבקשת 2 תחתום בתוך 14 יום ממועד הדיון:

" על שטר מניות להעברת 10% ממניות ... ש.מ.א. הצפון בע"מ על שם התובע [המשיב 1 – י' א' ] (100 ממניות החברה)".

4.

בחלוף שבוע, הגישו המבקשים בקשה לבית המשפט המחוזי "לתיקון טעות בפסק הדין", בגדרה נטען כי בפרוטוקול הדיון אשר תיעד את הסכמות הצדדים נפלה טעות, וכי אמור היה להיכתב בו שיועברו למשיב 1 "95 ממניות החברה", ולא "100 ממניות החברה".

5.

בהחלטתו מיום 1.12.2020, דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה בקובעו כי לאמיתו של דבר, הבקשה "אינה עוסקת ב'טעות' בפסק דין, אלא בשינוי הסכם פשרה", תוך שהדגיש כי "הסכם הפשרה לא נעשה כלאחר יד".

6.

המבקשים הגישו ערעור על פסק הדין ועל ההחלטה בבקשה לתיקון טעון בפסק הדין לבית משפט זה. בד בבד, הוגשה הבקשה שלפניי לעיכוב ביצוע חלקי של פסק הדין, במובן זה שיועברו 95 ממניות החברה לידי המשיב 1, ולא 100 ממניותיה – וזאת עד להכרעה בערעור.

לטענת המבקשים, סיכויי הערעור טובים ו"מאזן הנוחות" נוטה באופן מובהק לטובתם. בהקשר אחרון זה נטען כי העברת 100 ממניות החברה לרשות המשיב 1 עלולה להביא ל"שיתוק ( deadlock ) באספת בעלי המניות ... עד כדי חוסר יכולת להעביר החלטות בחברה, דבר אשר יכול להביא אף לאובדן זכויותיה של המשיבה [החברה – י' א' ] בפרויקט ואף לקריסתו"; וכי ניסיון להשיב את המצב לקדמותו אם הערעור יתקבל עלול לעורר קשיים בהיבטי מיסוי, לפגוע באופן ניהול החברה, וכן לפגוע בצדדים שלישיים – אם המניות יועברו לידיהם.

7.

מנגד, המשיב 1 מתנגד לבקשה, תוך שטוען כי סיכויי הערעור נמוכים, וכי "מאזן הנוחות" אינו נוטה לטובת המבקשים.

בכלל זה, נטען כי המבקשים לא הצביעו על נזק בלתי הפיך מוחשי שעלול להיגרם להם כתוצאה מביצוע פסק הדין. זאת, שכן לא הוסבר מדוע העברת 5 המניות הנותרות עלולה להביא לשיתוק החברה; וכן מאחר שבכוונת המשיב 1 לפעול לטובת החברה, וממילא אין יסוד לחשש כי העברת המניות תפגע בניהול החברה.

8.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת המשיב 1, הגעתי לכלל סקנה כי דינה להתקבל

– וזאת אף בלי להידרש לסיכויי הערעור.

כידוע, אין בהגשת ערעור כדי להביא לעיכוב ביצוע פסק הדין כלפיו הוא מופנה. על המבקש לעכב את פסק הדין להראות כי סיכויי הערעור טובים וכי "מאזן הנוחות" נוטה לטובתו, במובן זה שאם לא יעוכב פסק הדין, ייגרם למבקש נזק בלתי הפיך ולא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו במקרה שבו יתקבל הערעור.

אומנם, נהוג לומר כי בין שיקולים אלו מתקיים יחס של "מקבילית כוחות", במובן זה שככל שסיכויי הערעור פחוּתים, כך גובר המשקל אשר יש לייחס לשיקול בדבר "מאזן הנוחות". אולם, נקבע זה מכבר כי מבין שני אלו, מעמד הבכורה נתון לשיקול שעניינו ב"מאזן הנוחות".

9.

במקרה דנן, שוכנעתי כי אם פסק הדין לא יעוכב, עלולים להיווצר קשיים של ממש בהשבת המצב לקדמותו.

זאת, בפרט לאור ההשלכות האפשריות של הדבר על אופן ניהול החברה וקבלת ההחלטות בה, וכן בשים לב לחשש כי אם המניות יועברו לצד שלישי ייגרם למבקשים נזק בלתי הפיך.

מנגד, המבקשים לא הצביעו על נזק של ממש אשר ייגרם להם כתוצאה מעיכוב ביצוע חלקי של פסק הדין, בהתאם לעתירת המבקשים.

אשר על כן, אני מורה על עיכוב ביצוע חלקי של פסק הדין, במובן זה ש-95 ממניות החברה בלבד יועברו למשיב 1. זאת, בכפוף להפקדת 100,000 ש"ח במזומן או בערבות בנקאית בקופת בית המשפט המחוזי, עד ליום 22.2.2021.

10.

הבקשה מתקבלת אפוא כאמור בפסקה 9 לעיל.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.