ע"א 1491/02 אמל רג'א סרחאן נ. מועצה מקומית חורפיש

1.בפניי בקשה להמרת סכום הערבות בערבות עצמית ו/או להקטנת סכום הערבות לסך של 5000 ₪. בהחלטה קודמת מיום 11.6.02 נעתרתי לבקשה, לאחר שלא נתקבלה תגובה לה מאת המשיבה. החלטה זו בוטלה בהחלטתי מיום 18.7.02. בעקבות ההחלטה האמורה התקבלה השלמת טיעון מטעם המערער וכן טיעונים מטעם המשיבה, וניתן להידרש לעניין לעיצומו.

2.בפי המשיבה טענות מיקדמיות שונות, אשר אתייחס אליהן בקצרה עתה.

(א) אשר לטענה כי דין הבקשה להידחות על הסף מחמת אי המצאת בקשותיו כדין ומחמת העובדה שהמבקש נהג בזלזול כלפי בית המשפט והמשיבה. הרי שדי בכך שההחלטה מיום 11.6.02 בוטלה על דעת בא כוח המשיבה, אשר הסכים כי הבקשה תידון לגופה, על מנת לדחות טענה זו. אף כי התנהגות המערער במילוי הוראות בית המשפט מעוררת סימן שאלה, הרי שלא אוכל לקבוע כי המשיבה נקטה במלוא השקידה הנדרשת לשם קבלת מלוא הנספחים לבקשה שהוגשה. בכל מקרה, איני סבור כי המדובר בהתנהגות העולה כדי זלזול בבית המשפט, המצדיקה צעד מרחיק לכת של דחיית בקשה להתחשבות בהפקדת ערבון, על המשמעות אשר עלולה להיות להחלטה כזו.

(ב) נטען כי המערער לא ביקש פטור מתשלום אגרה. ברם, עובדה זו אינה מונעת הגשת בקשה לפטור מהפקדת ערבון, או להפחתת ערבון. ראו, לעניין זה, ע"א 8183/01 ספיאשווילי נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ, תקדין עליון 2002(1) 776. על כן, גם טענה זו נדחית.

(ג) נטען כי המערער לא ביקש ארכה להפקדת ערבון, ואיחר בהפקדת הערבון בו חוייב בהחלטה מיום 11.6.02. גם טענה זו דינה להידחות. המערער פנה, בתוך המועד להפקדת הערבון, בבקשה להפחתתו ולהמרתו. רק לאחר שניתנה החלטה בבקשה האמורה הופקד הערבון. אף אם היה על המערער לפנות בבקשה מתאימה להארכת מועד במצב זה, הרי שקשה למצוא בנסיבות העניין פגיעה בציפיה כלשהי של המשיבה, אשר ידעה כי בפניי בית המשפט מונחת בקשה לשינוי בערובה. אכן, המשיבה לא פנתה בשום שלב לדחיית ההליך באין הפקדת ערבון במועד. ניסיונה הנוכחי להעלות טיעון זה נגוע לא רק בשיהוי רב, אלא גם מלמד כי בפועל לא סברה המשיבה כי על המערער להפקיד את מלוא הערבון בו חוייב בטרם ניתנה החלטה בבקשתו כי יחוייב בערבון בסכום נמוך בהרבה. יש להוסיף לכך, כי קבלת טענת המשיבה פירושה המעשי הוא ריקון כל ערך מעשי מן הבקשה להמרת ערובה שהוגשה, ואף מסיבה זו אין לקבל את הטענה האמורה.

3.לגופם של דברים. מן הבקשה עולה, כי המערער היה מובטל מזה זמן רב, אינו עובד בעבודה סדירה, וכי הוא חב סכומים גדולים. עם זאת, לא צורף לבקשתו פירוט מסודר של הכנסותיו בששת החודשים האחרונים. לא נמסר כל תיעוד המתייחס להשתכרותה של רעייתו. גם לא צורפו ולא ניתנו פרטים בדבר נכסים שברשות המערער או בבעלותו, כמו פקדונות כספיים, רכב או נכסי דלא ניידי. צודקת המשיבה בטענתה, בהקשר זה, כי המערער לא הצביע על הבטחונות שמסר לבנק כנגד הלוואות שונות שנטל. המערער אף לא ניצל את ההזדמנות להתמודד עם טענות המשיבה בסעיף 61 לתגובתה, בדבר הראיות לכאורה על עסק של לינה כפרית אותו מנהלת אשתו של המערער. זאת ועוד, מתברר מן החומר שבפניי כי המבקש נעזר במשפחתו לצורך מימון ההליכים הנוכחיים, ואף נעזר בה לצורך מימון הליכים פליליים קודמים. המשפחה אף תומכת במשפחת המערער גם בהקשרים החורגים מן ההליכים המשפטיים בהם הוא מעורב. המערער אינו מבהיר האם פנה למשפחתו בבקשה לגייס את סכום הערבון. במצב זה, איני סבור כי הורם הנטל המאפשר להסתפק בערבות עצמית בתיק זה, נוכח העובדה שפירושה של החלטה כזו היא, למעשה, פטור מהפקדת ערובה.

4.אשר לגובה הערבון. לעניין זה יש להעריך את שיעור ההוצאות הצפוי בסופו של ההליך, אותו אמור הערבון להבטיח. בהקשר זה יש להביא בחשבון את מכלול נסיבות העניין, לרבות היקפו, מורכבותו, שוויו, שיעור ההוצאות שנפסק בבית משפט זה בסוג זה של הליכים ושאר שיקולים כיוצא באלה. לעניין זה, אף המבקש מודה כי ההליך, לשיטתו, מעלה שאלות מורכבות. גובה ההוצאות בו חוייב המערער בבית משפט קמא עומד על 100,000 ₪. שווי ההליך, על פי פסק דינו של בית משפט קמא, מעל מליון ₪. במצב זה, ניתן למתן את גובה הערבון בו חוייב המערער במידה מצומצמת בלבד, ולהעמידו על סך של 25,000 ₪. המערער יפקיד את יתרת הערבון, בסך של 25,000 ₪, תוך 30 ימים מקבלת החלטה זו. במניין הימים יבואו גם ימי הפגרה. לא יופקד הערבון במועד, יידחה הערעור בלא צורך בכל הודעה נוספת.

איני עושה צו להוצאות בבקשה זו.