פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
רע"א
1499/10
בפני:
כבוד הרשם גיא שני
המבקש:
בנק דיסקונט לישראל בע"מ - סניף מגדל העמק
נ ג ד
המשיבים:
1. זיו בנטוב
2. כונס הנכסים הרשמי
3. עו"ד עופר גבריאלי
הוגש הליך
החלטה
המבקש, בנק דיסקונט לישראל בע"מ, חפץ להשיג על החלטה של בית המשפט המחוזי בנצרת (כבוד השופט ד' צרפתי ), לדחות את בקשתו לבטל את הליכי פשיטת הרגל של המשיב 1. האם עומדת לו זכות ערעור על ההחלטה, או שמא ערעורו טעון רשות? זו השאלה המונחת לפניי.
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים באתי למסקנה כי ההליך הנכון במקרה זו הוא ערעור בזכות – כפי שסבורים גם, פרט למבקש עצמו, גם המשיבים 2 ו- 3 (המשיב 1 גורס כי הערעור טעון רשות).
לפי סעיף 182 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: הפקודה ), החלטות של בית המשפט המחוזי המסווגות כ"צו בפשיטת רגל" ניתנות לערעור בזכות לפני בית המשפט העליון. לעומת זאת, כשמדובר בהחלטות של בית המשפט המחוזי אשר אינן מסווגות כ"צו בפשיטת רגל", דרך הערעור נקבעת לפי דיני הערעור הרגילים. משמעות הדבר היא שכאשר מדובר בהחלטה המהווה "פסק דין" יהא הערעור בזכות, ואילו כאשר ההחלטה מסווגת כ"החלטה אחרת" נדרשת רשות לערער (ע"א 7829/04 הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' פאן אל-א סחר בינלאומי פ.א. בע"מ (בפירוק) (טרם פורסם, 13.7.2008); רע"א 4569/91 סבג נ' כונס הנכסים הרשמי , פ"ד מו(3) 811 (1992)).
בפסיקה נקבע כי "צו בפשיטת רגל" הינו צו הניתן על ידי בית המשפט "במסגרת הפעלת סמכותו המיוחדת לפי הפקודה כבית משפט לענייני פשיטת רגל" (בש"א 998/92 בן ציון נ' בנק ארץ ישראל בריטניה , פ"ד מו(2) 749 (1992)). לעומת זאת, החלטות בעלות אופי דיוני והחלטות הנשענות על עקרונות משפט כלליים, אף אם ניתנו במהלכו של הליך פשיטת הרגל, אינן נחשבות צווים בפשיטת רגל, ועל כן חלים בעניינן דיני הערעור הרגילים (ראו עניין סבג הנ"ל; ראו גם שלמה לוין ואשר גרוניס פשיטת רגל 38-36 (מהדורה שנייה, 2000)).
בענייננו, מדובר כאמור בהחלטה לדחות בקשה של נושה לביטול הליכי פשיטת רגל. ביסוד הבקשה טענתו של המבקש כי המשיב 1 ניצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל וכי בשל כך, בהתאם להוראות הפקודה, יש לבטלם. אציין, כי ספק בעיני אם העיגון לסמכותו של בית המשפט במקרה זה היה סעיף 55 לפקודה, כפי שנטען, שכן סעיף זה עניינו ביטול צו המכריז על החייב פושט רגל, ובענייננו, כך נראה, טרם הוכרז החייב פושט רגל. עם זאת, נראה כי החלטתו של בית המשפט המחוזי בבקשה לביטול הליכי פשיטת הרגל (לאחר שניתן צו הכינוס) ניתנה בתוך המסגרת הנורמטיבית של פקודת פשיטת הרגל, ומכוח הסמכויות הנתונות לבית המשפט המחוזי כבית משפט של פשיטת רגל. לפיכך, הערעור על החלטת בית המשפט המחוזי הוא ערעור בזכות.
המזכירות תשנה את סיווגו של ההליך בהתאם להחלטתי-זו.
ניתנה היום, ד' באייר תש"ע
(18.4.2010).
גיא שני
ר ש ם