פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
ע"א
157/07 - א'
בפני:
כבוד הרשם יגאל מרזל
המערער:
ציון כהן
נ ג ד
המשיבים:
1. פניאל החזקות בע"מ
2. אדר טריפל בע"מ
3. ארז לילוף
4. יואל נעים
5. דוד רובין
6. יוסף הופמן
7. דפנה יוזם
8. יעל שירותי מט"ח- אברהם ארביבו
9. הרודיון הפסגה של עולם האירועים בע"מ
בקשה לפטור מערבון
החלטה
1.
בהליך זה, שעניינו פסלות שופט, נקבע ערבון בסך 5,000 ₪. המערער מבקש לפטור אותו מערבון זה, משני טעמים: האחד , התובענה בה מ דובר
היא תובענה נגזרת ולכן יש לפטור אותו – בעל מניות "פרטי" – מחובת הפקדת הערבון. כך בין היתר, נוכח ההוראות המיוחדות לעניין אגרה והוצאות בתביעה נגזרת, כקבוע בסעיף 199(א) ו-200 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: החוק). השני , ההחלטה נשוא ההליך הינה של פסילה עצמית, בלא בקשה של מי מבעלי הדין ואף בלא הנמקה. במצב דברים זה, כך נטען, אין להטיל חובת ערבון על המערער, מה גם שסיכויי ההליך, בנסיבות אלו, טובים הם.
2.
משיב מס' 4 הגיב לבקשה זו וביקש למוחקה. לטענתו אין קשר בין מהות התובענה כתובענה נגזרת לבין החבות בערבון, שמקורה בהחלטתו של המערער להשיג על ההחלטה בעניין פסלות השופט. עוד נטען, כי סיכויי ההליך אינם טובים שעה שמ דובר בפסילה עצמית ומשעה שלא ברור מדוע בחר המערער להשיג על החלטה זו. יצוין, כי יתר המשיבים לא הגיבו הגם שניתנה להם הזדמנות לכך.
3.
לאחר עיון בחומר שלפני, נחה דעתי כי יש לדחות הבקשה לפטור מערבון. אשר לטענה לעניין מהות ההליך העיקרי בין בעלי הדין, הרי שהמערער לא הצביע על מקור בדין המקנה לו פטור מערבון במצב דברים זה. סעיפים 199(א) ו-200 לחוק החברות מקנים אמנם הקלות אפשריות בעניין חבות בהוצאות וערובה, אולם אלו מותנים בכך שאושרה תובענה נגזרת. בהליך שלפני הוחלט אמנם לאשר את התובענה כנגזרת אולם החלטה זו בוטלה בהמשך (השוו: רע"א 7008/00 אי.בי. אי. ניהול קרנות נ' אלסינט בע"מ (לא פורסם, מיום 28.10.01). משכך, אין תחולה לסעיפים אלו שבחוק וממילא איני נדרש להכריע בשאלה אם היה בהם כדי לפטור את המערער מחובת ערבון במסגרת ערעור פסלות שופט. על רקע זה אין להיזקק אלא לדין הכללי המחייב בעל דין בהפקדת ערבון בהליך ערעור פסלות (ראו: בש"א 10064/03 זריפי נ' כהן , פ"ד נח(4) 97). אכן, משעה שמגיש הערעור חושף את בעלי הדין שכנגד להוצאות, עליו לערוב כעקרון להוצאותיו.
4.
גם בטעמו השני של המערער לא מצאתי ממש. החובה להפקיד ערבון בערעור פסלות אינה מבוססת על השאלה אם מ דובר
בפסילה עצמית של השופט או בדחיית בקשת פסילה של בעל דין. לשאלה אם שופט החליט לפסול עצמו אם לאו יכול ותהא השלכה בדיני הפסלות המהותיים ובעיקר בשאלה אם תתערב ערכאת הערעור אם לאו (ראו: יגאל מרזל, דיני פסלות שופט 355-353 (2006)), אולם אין בכך בכדי לגזור את שאלת החבות בערבון בהליך ערעור הפסלות, חובה המבוססת על הסיכון כי יפסקו הוצאות כנגד המערער. הדעת אף נותנת, כי דווקא בשל הנטייה שלא להתערב בנקל בהחלטת שופט לפסול עצמו, יהיו סיכוייו של ערעור על החלטה זו נמוכים כעקרון, וממילא תחול חובת הפקדת הערבון ביתר שאת.
5.
נותרה אפוא אך הטענה לעניין סיכויי ההליך. אכן, בפי המערער טענות לעניין עילת הפסלות והעדר ההנמקה בהחלטת הפסלות. עם זאת, עניינים אלו צריך שיתבררו במסגרת ערעור הפסלות עצמו, ואין בטענה לעניין סיכויי ההליך, כשהיא עומדת בפני עצמה, ובאין טענה לעניין חוסר יכולת כלכלית להפקיד הערבון, בכדי להביא לפטור מערבון.
6.
התוצאה היא, כי דין הבקשה לפטור מערבון להידחות וזה יופקד אפוא תוך 10 ימים מעת המצאת החלטה זו. בהיעדר הפקדה ירשם ההליך לדחייה לפני בלא התראה נוספת.
ניתנה היום, כ"ו בשבט
תשס"ז (14.2.2007).
יגאל
מרזל, שופט
ר ש ם