פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

ע"א 1645/19צבי יעקב נ. מדינת ישראל - הוצאה לפועל

ניתן ביום
הרכב
לא צוין

בקצרה

תוצאה: נמחק
סדר דין אזרחי · זכות ערעור על החלטה דיונית בעניין פטור מאגרהערעור בזכות שהוגש על פסק דין של בית המשפט המחוזי בערעור על החלטת רשם, נמחק משום שהיה צריך להיות מוגש כבקשת רשות ערעור

בית המשפט העליון קבע כי ערעור שהוגש בזכות על הכרעת בית המשפט המחוזי בערעור על החלטת רשם בעניין פטור מאגרה הוא 'החלטה אחרת' המחייבת בקשת רשות ערעור. נקבע כי סיווג ההחלטה נקבע לפי מהותה ולא לפי כותרתה. הערעור נמחק מהמרשם ללא צו להוצאות.

העובדות

המערער ביקש פטור מאגרה בתביעה אזרחית. הרשם דחה את הבקשה, ובית המשפט המחוזי דחה את הערעור על החלטת הרשם, אך הורה על פטור חלקי מאגרה עד סכום מסוים ואפשר תיקון התביעה. המערער הגיש ערעור בזכות על הכרעה זו לבית המשפט העליון.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם עומדת למערער זכות ערעור בזכות על הכרעת בית המשפט המחוזי בערעור על החלטת רשם בעניין פטור מאגרה?
  2. 2.האם משנקבע בכותרת ההחלטה 'פסק-דין' משנה הדבר את דרך ההשגה עליה?

הלכות

  1. 1

    החלטה שיפוטית בערעור על החלטת רשם בעניין פטור מאגרה היא 'החלטה אחרת' הכפופה לבקשת רשות ערעור ולא לערעור בזכות, לפי סעיף 96(ד) לחוק בתי המשפט.

    ״במצב דברים זה, ובהתאם להוראתו המפורשת של סעיף 96(ד) לחוק בתי המשפט״
    למשפט בטקסט ←
  2. 2

    המבחן לסיווג החלטה שיפוטית לעניין דרך ההשגה עליה מתמקד במהות ההחלטה ובתוכנה ולא בכותרת שניתנה לה.

    ״המבחן הקובע לצורך סיווגה של החלטה שיפוטית לעניין דרך ההשגה עליה מתמקד במהות ההחלטה ובתוכנה ולא בכותרת שניתנה לה״
    למשפט בטקסט ←
  3. 3

    הליך ערעורי שאינו מסיים את ההליך העיקרי אינו מקים זכות ערעור; ערעור בזכות שהוגש שלא כדין דינו להימחק.

    ״הכרעת בית המשפט המחוזי לא הביאה את ההליך שבו הוגשה התביעה האזרחית לכדי סיום ועל כן לא עומדת למערער זכות ערעור״
    למשפט בטקסט ←

מילות מפתח

  • ערעור בזכות
  • בקשת רשות ערעור
  • החלטה אחרת
  • פטור מאגרה
  • רשם

התקציר, ההלכות והתחום נוצרו בעיבוד אוטומטי; הלכה מוצגת רק כשיש לה ציטוט מילולי מהטקסט. הטקסט המחייב הוא זה שבאתר בית המשפט.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

ע"א

1645/19 -

א'

לפני:

כבוד הרשם רון גולדשטיין

המערער:

צבי יעקב

נ ג ד

המשיבים:

1. מדינת ישראל - הוצאה לפועל

2. עו"ד גדעון היכל

בקשה לפטור

מעירבון; תשובת המשיב 2 מיום 31.3.2019; תשובת המשיבה 1 מיום 31.3.2019; תשובת המערער

מיום 14.4.2019

פסק-דין

המערער הגיש בקשה לפטור מהפקדת עירבון. המשיבים 1 ו-2 טענו בתשובותיהם לבקשה כי כלל אין עומדת למערער זכות ערעור. עיינתי בטענות הצדדים והגעתי לכלל מסקנה כי הדין הוא עם המשיבים וכי למערער לא עומדת זכות ערעור על ההחלטה השיפוטית מושא ההליך דנן.

ההליך דנן מופנה כנגד פסק-דין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופט י' אטדגי ) מיום 17.1.2019, בגדרי הליך ערעורי על החלטה של רשם בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופט ע' מאור ). בהחלטתו של כבוד הרשם נדחתה בקשת המערער לפטור מאגרה בתביעה האזרחית שהגיש כנגד המשיבים. כבוד השופט אטדגי

דחה את הערעור על החלטת הרשם, אך לצד זאת קבע כי יינתן למערער פטור מאגרה בתביעה כנגד המשיב 2 עד לסכום של 100,000 ש"ח, וכי המערער רשאי יהיה לתקן את תביעתו בהתאם בתוך 30 ימים.

ההליך הערעורי שבכותרת מופנה אפוא כנגד הכרעה של שופט בית המשפט המחוזי בערעור על "החלטה אחרת" של רשם של בית המשפט המחוזי.

במצב דברים זה, ובהתאם להוראתו המפורשת של סעיף 96(ד) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, יש להגיש בקשת רשות ערעור ולא ערעור בזכות. הדין בעניין זה ברור ואין בטענות המועלות בתשובת המערער מיום 14.4.2019 כדי להקים במקרה זה זכות ערעור. לעניין זה יובהר כי לא מצאתי ממש בטענת המערער בסעיף 5 לתשובתו מיום 14.4.2019 שלפיה תביעתו "נמחקה" כפועל יוצא מן ההכרעה בערעור על החלטת הרשם, ועל כן עומדת לו זכות ערעור, ויודגש כי עיון במערכת "נט המשפט" מלמד כי התביעה האזרחית מושא בקשת הפטור לאגרה (ת"א 38235-05-18) לא נמחקה. מכל מקום - אפילו הייתה התביעה נמחקת ההליך הערעורי דנן אינו מופנה כנגד כל החלטה שיפוטית המורה על מחיקת התביעה מחמת אי תשלום אגרה אלא כנגד הכרעתו של בית המשפט המחוזי בערעור על החלטת הרשם אשר כל עניינה הוא, כאמור, בבקשת המערער לפטור מתשלום האגרה. הכרעת בית המשפט המחוזי לא הביאה את ההליך שבו הוגשה התביעה האזרחית לכדי סיום ועל כן לא עומדת למערער זכות ערעור (ראו מנגד, בש"א 7338/01 וינברג-דורון ושות' נ' עו"ד נ' כהנא, עו"ד , פ"ד נו(2) 913 (1.1.2002)). לעניין זה אין מקום ליתן משקל לעובדה שכותרת ההחלטה השיפוטית שניתנה בערעור על החלטת הרשם הייתה "פסק-דין" ולא "החלטה" וכידוע, המבחן הקובע לצורך סיווגה של החלטה שיפוטית לעניין דרך ההשגה עליה מתמקד במהות ההחלטה ובתוכנה ולא בכותרת שניתנה לה (ראו, בע"מ 1345/17 פלוני נ' פלונית , פיסקה כ' (4.4.2017)).

משהוגש ערעור בזכות שלא כדין – דינו להימחק מן המרשם, וכך אני מורה. מובהר בזאת כי לא מונחת לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור.

לפנים משורת הדין לא ייעשה צו להוצאות.

ניתנה

היום, י"ב בניסן התשע"ט (17.4.2019).

רון גולדשטיין, שופט

ר ש ם

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

מצוטט על ידי (4 מסמכים)

  • רע"א 4261/18דוב שולדר נ. הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מהחלטה
  • בש"א 5104/19צבי יעקב נ. מדינת ישראלהחלטה
  • בש"א 4927/19שלמה פרנקו נ. מלכה מיכאלהחלטה
  • בש"א 3731/19יעקב צבי נ. מדינת ישראל - הוצאה לפועלהחלטה

הלכות

  1. 1החלטה שיפוטית בערעור על החלטת רשם בעניין פטור מאגרה היא 'החלטה אחרת' הכפופה לבקשת רשות ערעור ולא לערעור בזכות, לפי סעיף 96(ד) לחוק בתי המשפט.
  2. 2המבחן לסיווג החלטה שיפוטית לעניין דרך ההשגה עליה מתמקד במהות ההחלטה ובתוכנה ולא בכותרת שניתנה לה.
  3. 3הליך ערעורי שאינו מסיים את ההליך העיקרי אינו מקים זכות ערעור; ערעור בזכות שהוגש שלא כדין דינו להימחק.