ע"א 1645/19צבי יעקב נ. מדינת ישראל - הוצאה לפועל

המערער הגיש בקשה לפטור מהפקדת עירבון. המשיבים 1 ו-2 טענו בתשובותיהם לבקשה כי כלל אין עומדת למערער זכות ערעור. עיינתי בטענות הצדדים והגעתי לכלל מסקנה כי הדין הוא עם המשיבים וכי למערער לא עומדת זכות ערעור על ההחלטה השיפוטית מושא ההליך דנן.

ההליך דנן מופנה כנגד פסק-דין של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופט י' אטדגי ) מיום 17.1.2019, בגדרי הליך ערעורי על החלטה של רשם בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופט ע' מאור ). בהחלטתו של כבוד הרשם נדחתה בקשת המערער לפטור מאגרה בתביעה האזרחית שהגיש כנגד המשיבים. כבוד השופט אטדגי

דחה את הערעור על החלטת הרשם, אך לצד זאת קבע כי יינתן למערער פטור מאגרה בתביעה כנגד המשיב 2 עד לסכום של 100,000 ש"ח, וכי המערער רשאי יהיה לתקן את תביעתו בהתאם בתוך 30 ימים.

ההליך הערעורי שבכותרת מופנה אפוא כנגד הכרעה של שופט בית המשפט המחוזי בערעור על "החלטה אחרת" של רשם של בית המשפט המחוזי.

במצב דברים זה, ובהתאם להוראתו המפורשת של סעיף 96(ד) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, יש להגיש בקשת רשות ערעור ולא ערעור בזכות. הדין בעניין זה ברור ואין בטענות המועלות בתשובת המערער מיום 14.4.2019 כדי להקים במקרה זה זכות ערעור. לעניין זה יובהר כי לא מצאתי ממש בטענת המערער בסעיף 5 לתשובתו מיום 14.4.2019 שלפיה תביעתו "נמחקה" כפועל יוצא מן ההכרעה בערעור על החלטת הרשם, ועל כן עומדת לו זכות ערעור, ויודגש כי עיון במערכת "נט המשפט" מלמד כי התביעה האזרחית מושא בקשת הפטור לאגרה (ת"א 38235-05-18) לא נמחקה. מכל מקום - אפילו הייתה התביעה נמחקת ההליך הערעורי דנן אינו מופנה כנגד כל החלטה שיפוטית המורה על מחיקת התביעה מחמת אי תשלום אגרה אלא כנגד הכרעתו של בית המשפט המחוזי בערעור על החלטת הרשם אשר כל עניינה הוא, כאמור, בבקשת המערער לפטור מתשלום האגרה. הכרעת בית המשפט המחוזי לא הביאה את ההליך שבו הוגשה התביעה האזרחית לכדי סיום ועל כן לא עומדת למערער זכות ערעור (ראו מנגד, בש"א 7338/01 וינברג-דורון ושות' נ' עו"ד נ' כהנא, עו"ד , פ"ד נו(2) 913 (1.1.2002)). לעניין זה אין מקום ליתן משקל לעובדה שכותרת ההחלטה השיפוטית שניתנה בערעור על החלטת הרשם הייתה "פסק-דין" ולא "החלטה" וכידוע, המבחן הקובע לצורך סיווגה של החלטה שיפוטית לעניין דרך ההשגה עליה מתמקד במהות ההחלטה ובתוכנה ולא בכותרת שניתנה לה (ראו, בע"מ 1345/17 פלוני נ' פלונית , פיסקה כ' (4.4.2017)).

משהוגש ערעור בזכות שלא כדין – דינו להימחק מן המרשם, וכך אני מורה. מובהר בזאת כי לא מונחת לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור.

לפנים משורת הדין לא ייעשה צו להוצאות.