ע"א 1684/98 נחום פרמינגר מהנדס נ. אזולאי איציק ואח'

המבקש, מהנדס במקצועו, מונה על-ידי בית המשפט המחוזי, בהסכמת בעלי הדין, כמומחה בהליך אזרחי המתנהל בין המשיבים 1 לבין המשיבה 2. לאחר שהגיש את חוות-דעתו, שבגין עריכתה פסק בית המשפט לשלם לו שכר נמוך מזה אותו נקב, ביקשו בעלי הדין להציג לו שאלות הבהרה. משהורה בית המשפט למבקש להשיב על שאלות ההבהרה שהוגשו על ידי הצדדים, התנה המבקש את מתן התשובות בתשלום שכר נוסף בסכום שנקב. בית המשפט דחה את התנאי שהציג המבקש וציווה עליו להשיב על שאלות ההבהרה. כנגד החלטה זו הגיש המבקש ערעור לבית-משפט זה, ולפניי בקשתו לעכב את ביצוע ההחלטה עד למתן פסק-דין בערעור.

כדי להצליח בבקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה, מוטל על המבקש להראות כי לערעורו יש סיכויים מתקבלים על הדעת. העיון בבקשה ובנספחיה ושמיעת טענותיו של בא-כוח המבקש, אינם מעלים שלערעורו של המבקש אכן יש סיכויים כאלה. קביעת שכרו של עד מומחה, שמונה על ידי בית המשפט, נתונה לסמכותו ולשיקול דעתו של בית המשפט, אשר מינה את המומחה (תקנה 131(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-). מומחה שמונה על ידי בית המשפט והגיש חוות דעת חייב, כחלק מתפקידו כעד מומחה, להשיב גם על שאלות הבהרה שבית המשפט התיר לבעלי הדין להציג לו. משייעשה כן, יהיה בידי בית המשפט להביא גם טירחה זו בחישוב שכרו והוצאותיו של המומחה; ואם בעת עריכת חוות הדעת כבר נפסק למומחה שכר, רשאי בית המשפט לפסוק בגין מתן התשובות לשאלות ההבהרה שכר נוסף. אך קשה להלום כי עד מומחה יישמע בסירוב להשיב על שאלות הבהרה תוך הצגת דרישה לאישור שכר בסכום בו נקב.

לנוכח סיכוייו הדלים של הערעור, ובשל ההכבדה שעיכוב החלטתו של בית המשפט המחוזי עלולה לגרום להליך המתנהל לפניו, לא ראיתי טעם מוצדק לעיכוב ביצוע ההחלטה.

הבקשה נדחית. על המבקש לשלם למשיבים 1 ו2- ביחד שכר טרחת עורך-דין בסך 2,000 ש"ח.