פרטי ההליך
ב
בית-המשפט העליון
ע"א
1703/02 - א'
בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר
המ
בקש:
בנק דיסקונט לישראל בע"מ
נגד
המשיבים
:
1. נעמי תרזה אלגייר-דונקלמן
2. סופיה ליסר אלגייר
3. דוד וובר
בקשה לסעד זמני בערעור
בשם המבקש: עו"ד
בנימין לוינבוק; עו"ד רם פרגן; עו"ד שרון לובצקי
בשם המשיבות 2-1: עו"ד
משה בלטר
בשם המשיב 3: אין
הופעה
החלטה
המבקש (להלן: הבנק), שלטענתו במסגרת תרגיל "עוקץ" נמשכו באמצעות שיקים מזויפים מחשבונות המשיבות 2-1 אצלו כספים בגובה של כחצי מיליון דולר, נתבע בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו על-ידי המשיבות 2-1 להשיב לחשבונותיהן כספים אלו. הבנק שלח הודעת צד שלישי למשיב 3, שהשיקים היו משוכים לפקודתו והוצגו על-ידיו לפרעון. בהודעת הצד השלישי נטען, כי על המשיב 3 להשיב כספים אלו לבנק על יסוד עילה של עשיית עושר ולא במשפט או לפצות את המבקש מכוח עוולת גזל, תרמית ומצג-שווא רשלני. כן הגיש הבנק בקשה להטלת עיקולים זמניים על נכסים הרשומים על שם המשיב 3.
בתאריך 10.1.02 נתקבלה תביעת המשיבות 2-1 כנגד הבנק, ואילו הודעת הצד השלישי ששלח הבנק למשיב 3 נדחתה. או אז הגיש הבנק ערעור לבית-משפט זה, וכן הגיש את הבקשה שבפניי למתן סעד זמני בערעור - הותרת העיקולים שהוטלו על נכסי המשיב 3 על-כנם. בבקשתו טען הבנק, כי המשיב 3 הוא אזרח קנדי ואמריקאי, השוהה בישראל מכוח אשרת תייר, לומד בישיבה, ואין לו מקור הכנסה, ובנסיבות אלו קיים חשש כי לא ניתן יהיה להיפרע מן המשיב 3, אם יתקבל הערעור שהגיש הבנק. עוד נטען, כי לאחרונה ננקטו פעולות למימוש הנכסים הרשומים על-שם המשיב 3, המחמירים חשש זה.
בתאריך 26.2.02 הוריתי למשיב 3 להגיש את תגובתו לבקשה. ברם, תגובת המשיב 3 לא הוגשה.
בנסיבות אלו, אני מקבלת את הבקשה, ומורה על מתן הסעד הזמני שנתבקש.
ניתנה היום, ה' בניסן תשס"ב (18.3.02).
ש
ו פ ט ת