ע"א 1716/99 עובד סייג נ. משה זקן

המערער הגיש ערעור על פסק-הדין של בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופט ד' חשין), ובפני בקשתו לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערבון.

בבקשה נאמר כי המערער נתון במעצר עד תום ההליכים בתיק פלילי, ונשוא הערעור הינן זכויות בדירת מגורים השייכות למעשה לאמו. האם, גב' סייג, הגישה תצהיר בו הצהירה כי היא אלמנה המתקיימת מקיצבת המוסד לביטוח לאומי בסך 1,300 ש"ח לחודש, וכן מהכנסה מעבודה במשרה חלקית בסך 1,200 ש"ח לחודש. כן הצהירה האם, כי אין בבעלותה או בחזקתה כל נכסים, למעט זכויות שהיא טוענת להן בנכס נשוא הערעור.

בדיון שהתקיים בפני התברר כי הנכס נשוא הערעור, יחידת דיור בבית דירות גדול במרכז ירושלים הידוע כבית פיינגולד, אוחדה עם יחידה אחרת, ושתיהן יחד הושכרו ומשמשות כמשרד עורכי דין. מן השלט בפתח המשרד (מש1/) עולה, כי הוא משמש ארבעה עורכי דין, כך שנראה ששטח הדירות המאוחדות גדול למדי.

המצהירה, בחקירתה הנגדית, אישרה כי הדירה אכן הושכרה, אך לטענתה אינה בקיאה בפרטי העיסקה. לדבריה, שכר הדירה בסך חמש מאות דולר לחודש משולם על ידי השוכרים ישירות לבעלי דירה אחרת, שהיא מתגוררת בה בשכירות. כלשונה: "הם משלמים את השכירות שלי, כאילו החלפות". פרטים אלו לא אומתו במסמכים כלשהם.

בבקשת הפטור כפי שהוגשה נפלו מספר פגמים מהותיים.

ראשית, העובדה שהמערער, בעל הדין האמיתי, נתון במעצר, אינה פוטרת אותו מן החובה להגיש מטעמו את בקשת הפטור, ולצרף אליה תצהיר. היותו של בעל דין אסיר או עציר אינה ראיה לכך שאין בבעלותו נכסים כלשהם. במצב הקיים אין בפני כל ראיות באשר ליכולתו הכלכלית של המערער.

שנית, תצהיר של הגב' סייג מגלה טפח ומכסה טפחיים. לאחר עדותה, אין ספק כי האמור בתצהיר באשר להיעדר נכסים אחרים בחזקתה, לוקה לכל הפחות בחוסר דיוק. בנוסף, חסרים בתצהירה פרטים נוספים שיש לכלול בתצהיר כזה, על פי הוראות תקנה 13 לתקנות בית משפט (אגרות) התשמ"ח1987-, ואין בו פרטים באשר לאפשרויותיה של המצהירה לקבל הלוואות או סיוע מבני משפחתה או מכריה.

בנסיבות אלו, ומאחר שמצבו הכלכלי של המערער לא הוכח, דין הבקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערבון להידחות, ואין אני נדרשת כלל לדון בשאלת סיכויי הערעור.

עם זאת, מהראיות שבפני עולה, כי גם אם המערער הוא הבעלים ובעל הדין הפורמלי בהליכים, הרי בפועל ניהול ההליך, הזכויות והחובות מן הדירה מנשא הערעור מוטלים, לכל הפחות בחלק ניכר שלהם, על כתפי האם, הגב' סייג. על אף שהגב' סייג נמנעה מלפרוס את מלוא העובדות בתצהירה, נראה לי כי בסופו של דבר מדובר באישה שהכנסותיה אינן מרובות, וגם בני משפחתה, והמערער ביניהם, אינם מבעלי היכולת.

החלטתי, איפוא, להעמיד את סכום הערבון הנדרש מן המערער על 10,000 ש"ח. האגרה תשולם והערבון יופקד תוך ארבעים וחמישה יום ממסירת החלטה זו.