ע"א 1750/20 כמיל נמוז - טיפולים טרמיים נ. אלבר הנדסה פיקוח וניהול בע"מ

בפניי בקשה לביטול פסק-דיני מיום 19.10.2020 בו נדחה ההליך שבכותרת משלא הופקד העירבון. וזוהי השתלשלות האירועים העומדת ברקע בקשה זו:

1.

הערעור שבכותרת הוגש ביום 5.3.2020 בד בבד עם בקשה לפטור מאגרה. המשיבים התבקשו להשיב לבקשה ובסופו של דבר זו התקבלה חלקית (החלטה מיום 11.5.2020), במובן זה ששיעור האגרה הופחת לסך של 2,000 ש"ח והעירבון הועמד על סך של 5,000 ש"ח. המערער נדרש להפקיד את העירבון ולשלם את האגרה עד ליום 25.5.2020. בקשת המערער לעיון חוזר בהחלטה מיום 11.5.2020 נדחתה ביום 26.5.2020. בהחלטתי מיום 8.6.2020 נעתרתי באופן חלקי לבקשת המערער להארכת מועד להפקדת העירבון ולתשלום האגרה והמועד הוארך עד ליום 24.6.2020. ברם, משלא שולמה האגרה ולא הופקד העירבון עד למועד האמור, הוריתי למערער בהחלטתי מיום 26.7.2020 לנמק מדוע לא יימחק ההליך. בתגובה להחלטה זו הגיש המערער ביום 5.8.2020 בקשה נוספת להארכת מועד. בהחלטתי מיום 17.8.2020 נעתרתי לבקשה באופן חלקי והמועד לתשלום ולהפקדה הוארך עד ליום 1.9.2020. עם זאת, בהחלטה הובהר למערער כי מצופה שלא תוגשנה בקשות ארכה נוספת. אלא שגם לאחר מתן החלטה זו הגיש המערער בקשת ארכה נוספת, ביום 2.9.2020, ובהחלטתי מיום 6.9.2020 קבעתי כי זו הפעם לא ניתן להיעתר לבקשה, אשר לא נתמכה בתצהיר או במסמכים נוספים, מן הטעם שזו "אינה מגלה עילה למתן ארכה נוספת להפקדת העירבון, וזאת בשים לב לכך שעסקינן בהליך שהוגש לפני כחצי שנה ובהתחשב בארכות הרבות שניתנו עד כה להפקדת העירבון". בנסיבות אלה הבקשה כאמור נדחתה אך לפנים משורת הדין איפשרתי למערער להפקיד את העירבון ולשלם את האגרה עד ליום 9.9.2020. חרף האמור, ולאחר שהמזכירות שיגרה למערער הודעה בדבר רישום ההליך לדחייה, הגיש המערער בקשת ארכה נוספת ובהחלטתי מיום 30.9.2020 ניתנה למערער ארכה אחרונה בהחלט להפקדת העירבון ולתשלום האגרה עד ליום 12.10.2020. גם הפעם לא הופקד העירבון במועד ועל כן בפסק-הדין מיום 19.10.2020 נדחה ההליך מחמת אי-הפקדת העירבון. על רקע זה הוגשה הבקשה שבכותרת לביטול פסק-הדין בה חוזר המערער על הטענות הכלליות שנטענו ברובן בבקשות הארכה שהוגשו עד כה, הנוגעות לנסיבותיו האישיות ולקשייו הכלכליים, אך יצוין כי גם הפעם לא נתמכה הבקשה בתשתית עובדתית ממשית. המשיבים 3 מתנגדים לבקשה וכך גם המשיב 4, כונס הנכסים הרשמי, אשר סבור כי בנסיבות העניין אין מקום לבטל את פסק הדין בשים לב למחדליו הדיוניים הרבים של המערער.

2.

לאחר ששקלתי בדבר החלטתי בנסיבות העניין להורות על "החייאת" ההליך תוך חיוב המערער בהוצאות המשיבים.

הליך זה נדחה כאמור מחמת אי הפקדת עירבון כפי המתואר לעיל. בפסיקה נקבע כי ניתן לעתור לביטולה של החלטה כאמור בדרך של בקשה לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד על פי תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (ראו בש"א 5822/05 לה נסיונל חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' אלמלם , פיסקה 19 (28.6.2006) (להלן: עניין לה נסיונל )). אין ספק כי בענייננו נפלו מחדלים רבים בהתנהלותו הדיונית של המערער ולא בכדי הבאתי בהרחבה את השתלשלות העניינים הדיונית המלאה בעניין הליכי הפקדת העירבון המלמדת כי בית משפט זה נקט עד כה סבלנות מופלגת כלפי המערער אשר פעם אחר פעם בחר להגיש בקשות למתן ארכה, שלא נתמכו בתצהירים או באסמכתאות מתאימות, ואלה הובילו בתורן לעיכוב משמעותי בבירור ההליך. יחד עם זאת, יש לעשות שימוש מדוד ומידתי בסמכות בית המשפט לסלק הליך על הסף, ונטייתו של בית המשפט היא שלא לנקוט בתוצאה דרסטית זו (ראו ע"א 2237/01 עראידה נ' המועצה להסדר ההימורים בספורט , פ"ד נו(1) 865, 868 (2001) (להלן: עניין עראידה )). במקרה דנן, הגם שכאמור לעיל קיים קושי של ממש בהתנהלות המערער, יש ליתן משקל לכך שהבקשה לביטול פסק-הדין הוגשה מיד לאחר שניתן (ראו עניין לה נסיונל , פיסקה 22) וכן יש ליתן משקל למהות ההליך, שהינו ערעור בזכות. בנסיבות אלו כולן ובהינתן העובדה שדחיית ההליך מהווה כאמור צעד דרסטי, החלטתי כי איזון ראוי בין השיקולים הרלוונטיים מצדיק, גם אם בדוחק, את ביטול פסק-הדין בכפוף לתשלום הוצאות המשיבים.

3.

אשר על כן, פסק-הדין מיום 19.10.2020 יבוטל בכפוף לתשלום הוצאות המשיבים 3 בסך של 3,000 ש"ח על ידי המערער. המערער ימציא למזכירות בית המשפט אישור בדבר תשלום הוצאות אלה עד ליום 13.12.2020 ובמקביל ישלם את האגרה בסך של 2,000 ש"ח ויפקיד את העירבון בסך של 5,000 ש"ח עד למועד האמור. ככל שלא יתקיימו עד ליום 13.12.2020 כל התנאים האמורים – דהיינו תשלום הוצאות בסך של 3,000 ש"ח למשיבים 3; הפקדת העירבון; ותשלום האגרה אזי פסק-הדין מיום 19.10.2020 יעמוד על כנו.

החלטה זו תתויק בתיקי השופטים.