פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
1758/14
לפני:
כבוד השופט י' דנציגר
המבקשת:
בתי זיקוק נפט בע"מ
נ ג ד
המשיבות:
1. סונול ישראל בע"מ
2. פז חברת נפט בע"מ
3. דלק חברת הדלק הישראלית בע"מ
4. דור אנרגיה (1988) בע"מ
5. מדינת ישראל - מינהל הדלק
6. תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ
בקשה לעיכוב ביצוע
החלטה
לפני בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט ר' יעקובי ) בת"א 4375/02, ת"א 6090/04, ת"א 7502/05 מיום 22.10.2013, זאת עד להכרעת הערעור.
1.
בית המשפט המחוזי הכריע בפסק דינו במחלוקת ארוכת שנים בין ארבע חברות הדלק "סונול", "פז", "דלק" ו-"דור" לבין תש"ן ובז"ן שעוסקות באחסון ובזיקוק נפט. בפסק דינו של בית המשפט המחוזי נקבע כי חברות הדלק הן בעליהן של 30,000 טון נפט גולמי שנמצאו בטרמינל המנוהל על ידי תש"ן, כאשר בין טרמינל תש"ן לבית הזיקוק של בז"ן קיימים צינורות שדרכם ניתן לשאוב נפט גולמי מהטרמינל לזיקוק בבית הזיקוק של בז"ן.
2.
בבקשה דנן עותרת המבקשת, בז"ן, לעכב את העברת 30,000 טון הנפט הגולמי על ידי תש"ן לחברות הדלק. לטענתה, תש"ן עומדת להעביר לידי חברות הדלק 30,000 טון נפט מסוג "אזרי לייט" במקום "סואץ" ו"בלעים" שנתבעו על ידה בבית המשפט המחוזי. לטענתה, המלאי של 30,000 טון "אזרי לייט" השייך לה ומוחזק על ידי תש"ן, כלל אינו קשור לסכסוך בו הכריע בית המשפט המחוזי. לטענתה, מדובר בסוג של נפט גולמי יקר יותר שנרכש על ידה רק לאחרונה. המבקשת טוענת כי חברות הדלק מבקשות ליהנות מכך שבית המשפט המחוזי לא קבע בפסק דינו את סוג הנפט הגולמי אותו הן זכאיות לקבל. כתוצאה מהעברת "אזרי לייט" לידי חברות הדלק, כך טוענת המבקשת, לא תוכל בז"ן לעמוד בהתחייבויותיה כלפי לקוחותיה לספק מזוט דל גופרית, ולחלופין תפגע העתודה שנדרשת בז"ן להחזיק לצורך הפעלת מתקניה למקרה של כשל באספקת גז טבעי. ביום 13.3.2014 הוריתי על הגשת תגובת המשיבות לבקשה.
משהוגשה תגובת המשיבות 3-1 המשתרעת על פני 17 עמודים, התנגדה המבקשת לאורכה. בהחלטה בה הוריתי על הגשת תגובה לבקשה, ציינתי כי "אורכה של כל תשובה לא יעלה על 8 עמודים". המבקשת טוענת כי המשיבות 3-1 הגישו כתבי בית דין מאוחדים לכל אורך ההליך בבית המשפט המחוזי ומשכך, כמו גם לאור העובדה שגם בשלב הערעור הן פועלות יחדיו, אין מקום כי הן תגשנה תגובה לבקשה שעולה על שמונה עמודים בסך הכל.
אף אם יש בהתנגדות זו של המבקשת טעם, איני רואה צורך להיזקק לה.
לאחר שעיינתי בפסק דינו של בית משפט קמא, בנימוקי הבקשה ובתגובות המשיבות לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
3.
ראשית , אין בידי בית משפט זה, בשלב הנוכחי בטרם הוגשו הסיכומים בערעור, אפשרות של ממש להכריע בסוגיות עובדתיות הנוגעות לסוג הדלק שעל תש"ן להעביר לחברות הדלק, מקום בו הערכאה הדיונית כלל לא נזקקה להבחנה בין סוגי הנפט הגולמי שעל תש"ן להעביר לידי חברות הדלק. זאת ועוד, משלא ניתנו במסגרת פסק דינו של בית המשפט המחוזי הוראות אופרטיביות באשר לסוג הנפט הגולמי שעל תש"ן להעביר לחברות הדלק, ממילא אין בנמצא הוראה אופרטיבית של הערכאה המבררת שאותה ניתן לעכב.
4.
שנית , וזה העיקר, הנזק הנטען על ידי המבקשת הינו בעיקרו כלכלי בשל הפער לכאורה במחירי סוגי הנפט הגולמי השונים ובשל אפשרות כי המבקשת לא תוכל לכאורה לעמוד בהתחייבויותיה כלפי לקוחותיה. נזק כלכלי הניתן לפיצוי אינו עולה כדי נזק בלתי הפיך ומשכך לא מתקיימת הצדקה למתן הסעד המבוקש בבקשה דנן [ראו למשל: ע"א 7221/01 י.ג. רובינשטיין יצור וסחר בע"מ נ' שובל (נ.י.ב) שווק מוצרים והפצתם בע"מ , פ"ד נו(4) 178, 181 (2002); והשוו: בש"א 1045/12 דלק נדל"ן בע"מ נ' צבי וינמן (22.2.2010)]. טענתה הנוספת של המבקשת כאמור היא כי אי הזרמת נפט מסוג "אזרי לייט" לידיה יפגע בעתודה שהיא נדרשת להחזיק לצורך הפעלת מתקניה למקרה של כשל באספקת גז טבעי. טענה זו מסתמכת על אפשרות תיאורטית ועתידית להתרחשותו של כשל כאמור, ומשכך אין בה די כדי לבסס הצדקה להיעתר לבקשה. יתר הנזקים הנטענים על ידי המבקשת הינם נזקים הניתנים לפיצוי ככל שטענותיה של המבקשת יתבררו כמוצדקות.
5.
אשר על כן, הבקשה נדחית. המבקשת תישא בהוצאות ושכר טרחת עורכי הדין של המשיבות כדלקמן: למשיבות 3-1, סך כולל של 4,500 ש"ח; למשיבות 6-4, 1,500 ש"ח, כל אחת.
ניתנה היום, כ"ד בניסן התשע"ד (24.4.2014).
ש ו פ ט