ע"א 1784/10 יעקב גרינברג נ. רשות המיסים- פקיד שומה אילת

1.

במסגרת ערעור שהגיש המבקש על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע (כבוד הנשיא י' אלון) בעמ"ה 516/08 מיום 11.1.2010, הוגשה הבקשה הנוכחית לעיכוב ביצוע פסק-הדין עד למתן פסק-דין בערעור.

2.

המבקש, תושב אילת, הגיש לבית-המשפט המחוזי בבאר-שבע ערעור על דחיית השגתו ביחס לשומה שהוצאה לו לשנים 2003-2004, בה נקבעו לו תוספות הכנסה מארבעה מקורות שונים, כדלקמן: א. הכנסותיו מהמונית שברשותו; ב. הכנסותיו כימאי בהשטת ספינות במפרץ אילת; ג. הכנסותיו בגין השכרת שבע יחידות דיור הצמודות לדירתו באילת; ד. הכנסותיו מהשכרת יחידת נופש שבבעלותו במלון הדירות לב אילת. כמו-כן, משיג המבקש בערעורו על החלטה של פקיד שומה אילת לפסול את ספריו.

3.

בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע (כב' הנשיא י' אלון) דחה, ביום 11.1.2010, את הערעור, על כל חלקיו בקובעו, כי לא נפלה שגגה בדרך עריכת השומה שבהשגה ואף לא בהחלטה הפוסלת את ספרי המבקש.

4.

המבקש הגיש לבית-המשפט המחוזי בקשה לעיכוב ביצוע פסק-הדין.

5.

בית-המשפט המחוזי (כב' הנשיא י' אלון) דחה, ביום 24.5.2010, את הבקשה.

6.

על פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי הגיש המבקש ערעור לבית-משפט זה, במסגרתו הגיש בקשה לעיכוב ביצוע פסק-הדין, וזאת עד למתן פסק-דין בערעור, היא הבקשה שלפני. בבקשה לעיכוב ביצוע טוען המבקש, כי סיכויי הערעור טובים. לטענתו, די בקבלת טענתו, כי לא היה מקום לפסילת ספריו על-ידי המשיב בכדי להביא לקבלת הערעור. פסילת הספרים התבססה על טענה אחת ויחידה של המשיב לחוסר בסרטי הקופה של המונית ומדובר בטענה משפטית, ללא נגיעה לעובדות ולמהימנות. עוד טוען המבקש, כי יהא זה מן הנמנע להשיב את המצב לקדמותו, אם יזכה בערעור לאחר שפסק-הדין של בית-המשפט המחוזי יבוצע בשלמותו ומאזן הנזקים העלולים להיגרם לו נוטה לטובתו באופן המצדיק עיכוב ביצוע פסק-הדין כמבוקש. לטענתו, הקושי בו נתקל הוא בחוסר האפשרות לשלם למשיב את תוצאות מיטב שפיטתו אף אם ימכור את כל אשר לו. משמע, אין מדובר בחשש של המבקש, כי כספו לא יוחזר לו, אלא בטענתו, כי אין בידו לשלם סכום של כ- 788,990 ש"ח.

מנגד, מתנגד המשיב לבקשה לעיכוב ביצוע פסק-הדין ומבקש לדחותה. לטענתו, הבקשה אינה מגלה עילה כלשהי לסטייה מהכלל בדבר ביצוע מיידי של פסק-דין כספי ומכל מקום המבקש לא השכיל להצביע על עילה שכזו. עוד טוען המשיב, כי המשיב הוא המדינה ולפיכך אין כל חשש כי לא ניתן יהיה להחזיר את המצב לקדמותו אם המבקש יזכה בערעורו. עוד מוסיף וטוען המשיב, כי המבקש לא הוכיח כי מימוש פסק-הדין בלא עיכוב עלול לגרום לו נזק בלתי הפיך. לבסוף מציין המשיב, כי בחינת סיכויי הערעור אינה מותירה ספק , כי יש לבצע את פסק-הדין באופן מיידי. לטענתו, עיון בהודעת הערעור כפי שהוגשה לבית-משפט זה מעלה, כי הערעור מכוון כולו כנגד קביעות עובדתיות וכידוע, אין בית-משפט זה נוטה להתערב בקביעות כאלה.

דיון

7.

לאחר עיון בבקשה, בתגובת המשיב ובטענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להידחות.

8.

הכלל הרחב קובע, כי "הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים". רק במקרים חריגים יעוכב ביצועו של פסק-הדין, במיוחד כאשר עסקינן בפסק-דין כספי. כך, למשל, יינתן עיכוב ביצוע כאשר המבקש מצליח להראות כי באם לא יעוכב פסק-הדין, לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו, היה וערעורו יתקבל. נטל השכנוע, כי קיים נימוק אשר יצדיק היעתרות לבקשה, מוטל על המבקש (ראו ע"א 2965/96 עטיה נ' עיריית תל-אביב-יפו ואח' , פ"ד נ (1) 668, 672; ע"א 6626/96 בש"א 8240/96 חנני נ' פקיד השומה , פ"ד נ (5) 403).

9.

כידוע,

כלל הוא, כי פסק-דין לתשלום כסף אינו מסווג בגדר אותם עניינים חריגים, אשר לגביהם נוטה בית-המשפט להיענות לבקשת עיכוב ביצוע, שהרי מימוש פסק-דין לתשלום כסף הינו בדרך-כלל הפיך על דרך ההשבה (ראו ע"א 7221/01 י.ג. רובינשטיין יצור וסחר בע"מ נ' שובל שיווק מוצרים והפצתם בע"מ , פ"ד נו (4) 178, 181). כדי לזכות בעיכוב ביצוע של פסק-דין כספי, מוטל על המבקש להראות שאם יזכה בערעור לא יוכל לגבות בחזרה מן התובע את כספו. טענה בדבר מצבו הכלכלי של הזוכה וחוסר יכולתו של זה להשיב את אשר זכה בו באם יפסיד בערעור, אינה יכולה להיטען בעלמא וצריכה להיות מבוססת (ראו ב"ש 978/84 שיכון עובדים בע"מ נ' מלובנציק , פ"ד לח (4) 5).

10.

כמו-כן, נטל השכנוע לקיומם של סיכויי ערעור גבוהים ולקיומו של נזק שלא ניתן יהיה להשיבו באם יתקבל הערעור, מוטל על המבקש עיכוב הביצוע (ראו ע"א 774/04 "אריה" חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' שריקי (לא פורסם, 28.9.2005); רע"א 680/05 שומרה חברה לביטוח בע"מ נ' עזבון המנוחה בתיה ממו

ז"ל (לא פורסם, 29.3.2006)).

11.

יפים לעניין זה דברים שנקבעו על-ידי חברי השופט א' רובינשטיין בע"א 8181/06 הכשרת הישוב נ' עיזבון המנוח אטיאס דוד ז"ל (לא פורסם, 13.11.2006):

"שיקול מרכזי בגדרי מאזן הנוחות הוא יכולתו של המשיב-הזוכה להחזיר מצב לקדמותו באם יתקבל הערעור. לעניין זה ככלל אין די באמירה כללית בדבר יכולתו הכלכלית של המשיב, ויש לתמוך את הטענה בתשתית ראייתית מספקת".

12.

במקרה דנן נראה, כי המבקש לא הוכיח, כי מימוש פסק-הדין בלא עיכוב עלול לגרום לו נזק בלתי הפיך. אומנם לבקשה צורף תצהיר של אשת המבקש, אולם מדובר בתצהיר סתמי, שהאמור בו אינו מני תשתית להוכחת הטענה בדבר הנזק שעלול להיגרם למבקש. המבקש אף אינו מפרט את מלוא ההכנסות והנכסים שיש לו. המבקש משכיר שבע יחידות דיור הצמודות לביתו ובשנת 2009 דיווח על הכנסות מהשכרת יחידות הדיור בסדר גודל של כ- 7,000 ש"ח לחודש (לפני הוצאות). אף הצהרת ההון לשנת 2005 מעידה על מצב כלכלי טוב ולפיכך יש לדחות את טענות המבקש בדבר קריסה כלכלית טוטאלית, אשר עתידה לבוא בעקבות המשכם של הליכי הגבייה נגדו. ממילא, מצבו הכלכלי של מבקש שהוטל עליו חיוב כספי אינו מהווה, ככלל, הוא כשלעצמו, שיקול במסגרת שקילת בקשתו לעכב ביצוע פסק-הדין. ההתחשבות במצבו הכלכלי של חייב לצורך הכרעה בבקשה לעיכוב ביצוע מותנית בתנאי ראשון שהוא הנחת תשתית מספקת בדבר הנזקים שייגרמו כתוצאה ממימוש פסק-הדין.

13.

לסיכום, אשר לעניינו של המבקש – ומבלי לנקוט עמדה לגבי סיכויי הערעור, ואפילו סברתי, כי הסיכויים מאוזנים, שוכנעתי, כי באיזון בין הנזק העלול להיגרם למבקש אם יימשכו ההליכים המתנהלים נגדו, בשלב זה, אם לא יינתן עיכוב ביצוע, לבין הנזק שייגרם למשיב, אם יינתן עיכוב ביצוע פסק-הדין, כך שיימנע מהמבקש תשלום החובות עד שיינתן פסק-הדין בערעור, ידו של המשיב על העליונה. שכן המבקש כאמור לא הניח תשתית עובדתית מספקת, המחזקת את סיכויו לזכות בערעור ואף לא הניח תשתית עובדתית מספקת להוכחת הנזק שעלול להיגרם לו. יתרה מכך, אשר לנזק, המבקש לא הרים את הנטל ולא הראה, כי אם לא ייעתר בית-משפט זה לבקשתו, ייגרם לו נזק בלתי הפיך, אשר ניתן יהיה להטבה על-ידי פיצוי כספי, אם יזכה בערעור.

אשר-על-כן, הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.