ע"א 1784/19 פלוני נ. פלוני

ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה (השופטת מ' אליהו ) מיום 27.2.2019 בתלה"ם 56789-05-17 שבה התקבלה בקשת המשיבה לפסילת המותב.

1.

בין הצדדים מתנהלות מספר תביעות בפני השופטת מ' אליהו בעניין משמורת, מזונות, ורכוש. בשנת 2017 הגישה המשיבה בקשה לפסילת המותב וזו נדחתה וביום 3.1.2019 היא הגישה בקשה שנייה לפסילת המותב שבה נטען, בין היתר, כי בין המותב ובן זוגה לחברתה הטובה ביותר של המשיבה מתקיימים יחסי חברות קרובים. נטען כי באמצעות קשרים אלה נחשף המותב "לחייה הפרטיים של [המשיבה], לרבות באמצעות הרשתות החברתיות". עוד נטען כי בכוונת המשיבה לזמן את חברתה לעדות בהליך. ביום 27.2.2019 קיבל בית המשפט את הבקשה ופסל עצמו מלהוסיף ולדון בהליך. בית המשפט ציין כי המותב ובני משפחתו מקיימים קשרי חברות ושכנות ארוכת שנים עם חברתה של המשיבה, וכי עד להגשת הבקשה לא היה ידוע למותב על הקשר הקרוב למשיבה. בית המשפט הבהיר כי לקשרים חברתיים אלה אין כל השפעה או השלכה על ההחלטות שהתקבלו בהליך, וכי הוא מעולם לא קיים כל שיחה הנוגעת להליכים בין הצדדים עם אותה חברה או עם מאן דהוא אחר. נפסק כי טענות המשיבה בהקשר זה נטענו באופן כוללני וגורף ויש לדחותן. עוד דחה בית המשפט את טענות המשיבה הנוגעות לכך שהחלטות המותב מוטות באופן חד צדדי לטובתו של המערער. על יסוד כל האמור סבר בית המשפט כי לא קמה עילת פסילה. עם זאת, בשים לב לבקשת המשיבה לזמן את החברה הנ"ל למתן עדות מטעמה במסגרת ההליך המתנהל בפני המותב, מצא בית המשפט כי מן הראוי שיפסול עצמו "על מנת לאפשר מיצוי זכויות דיוניות של [המשיבה] [...] לצד קיומם של קשרי חברות קרובים בין מותב זה לבין צד ג', כמו גם להסרת ספק העולה בקנה אחד עם הצורך 'במראית פני הצדק', ועל-מנת למנוע לזות שפתיים". על כן, פסל עצמו בית המשפט מלהוסיף ולדון בכלל ההליכים המתנהלים בין הצדדים בפניו.

2.

מכאן הערעור דנן. המערער טוען כי שגה בית המשפט קמא כשפסל את עצמו. נטען כי הטענה בדבר רצון המשיבה לזמן לעדות את חברתה נטענה כבדרך אגב, ולא עמדה במוקד בקשת הפסילה, וכי המשיבה לא נימקה בבקשתה מדוע ברצונה לזמן את חברתה לעדות או מהי הרלוונטיות של עדות זו לעניינם של הצדדים. המערער מוסיף כי עדות החברה כלל אינה מהותית להליך, וכי אף המשיבה לא טענה כי מדובר בעדה מרכזית מטעמה. על כן, כוונתה של המשיבה בזימון העדה נובעת מרצונה להביא לפסילת המותב. המערער מדגיש כי לא מן הנמנע שהוא יוותר על חקירת העדה ועל כן ניתן יהיה להסתפק מבחינת המשיבה בהגשת תצהיר מטעמה. עוד מוסיף המערער כי המשיבה לא פירטה מתי נודע לה דבר ההיכרות בין חברתה למותב, וכי בית המשפט לא נתן דעתו בהחלטה לשלב המתקדם שבו מצוי ההליך.

3.

המשיבה סומכת ידיה על החלטת בית המשפט קמא מנימוקיו. במענה לטענות המערער היא מציינת כי מדובר בעדות מרכזית ומשמעותית לעניין החיים המשותפים של הצדדים, וכי לאותה החברה יש ידיעה אישית על התנהלותם הכלכלית של הצדדים. עוד מוסיפה המשיבה כי היא הגישה את בקשת הפסלות באופן מידי לאחר שנודע לה על טיב הקשרים של החברה והמותב. הודגש כי הצדדים נמצאים בהליכים מקדמיים בלבד, טרם שמיעת ראיות ולפני שגולו כל המסמכים בהליך.

4.

עיינתי בערעור על נספחיו ובאתי לידי מסקנה כי דינו להידחות. סעיף 77א(א1)(1) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד- 1984 קובע כי שופט לא ישב בדין אם "צד להליך, בא כוחו או עד מרכזי, הוא בן משפחה של השופט או שקיימת ביניהם קרבה ממשית אחרת". הקרבה הנטענת במקרה דנן היא בין אחת העדות של המשיבה ובין המותב. אמנם, בבקשת הפסילה וכן בהחלטה לא מפורטת הרלוונטיות של העדות ואף לא מידת חשיבותה של העדות להליך והאפשרות ליתרהּ הגם שפרטים אלה חשובים להכרעה בשאלת תחולתו של סעיף 77א(א1)(1) הנ"ל. עם זאת, בתשובתה להליך דנן הבהירה המשיבה כי מדובר בעדה מרכזית שאמורה להעיד מידיעה אישית על נושאים העומדים בלב המחלוקת שבין הצדדים. כמו כן יש לזכור כי מדובר ב"פסילה עצמית" של בית המשפט אשר לגביה כבר נפסק כי החלטה כזו אינה ניתנת כעניין שבשגרה ועל כן, יש ליתן משקל רב לתחושתו הסובייקטיבית של השופט שקיבל אותה (ע"א 1520/11 עטון נ' סופר , פסקה 5 (21.3.2011)). משכך, לא בנקל יתערב בית משפט זה בהחלטתו של שופט שהחליט מיוזמתו שלו לפסול עצמו מלדון בהליך ( שם ) . בנסיבות המקרה דנן, לא ראיתי מקום לסטות מן הכלל האמור. בית המשפט פסק כי בינו ובין חברתה של המשיבה מתקיימים קשרי חברות ושכנות ארוכי שנים, וכי טעם זה מצדיק ולו משיקולים של מראית פני הצדק להיעתר לבקשה.

בהחלטה זו לא ראיתי מקום להתערב.

אשר על כן, הערעור נדחה.

אין צו להוצאות.