ע"א 179/05 שמעון שיף נ. משה באדר, עו"ד

בפניי בקשה לעיכוב ביצוע חלק מפסק דינו של בית המחוזי בירושלים (השופט י' ענבר ) אשר קיבל את תביעת המשיב כנגד המבקש.

ואלו העובדות העומדות ברקע הבקשה: אשתו של המשיב והמבקש היו שותפים, בחלקים שווים, בעסק שעניינו היה הובלת ציוד. בחודש נובמבר 1999 נפטרה אשתו של המשיב (להלן: המנוחה ). שנתיים לאחר מכן, בנובמבר 2001 הגיש המשיב תביעה לבית המשפט המחוזי בה טען כי המבקש גזל את חלקו בנכסי ורווחי השותפות. המשיב עתר לקבלת פסק דין הצהרתי לפיו זכאי הוא, כיורשה היחידי של המנוחה, למחצית מנכסי ורווחי השותפות. כן ביקש המשיב צו למתן חשבונות החל מיום פטירתה של המנוחה ופיצוי בסך 500,000₪ בגין הפגיעה בזכויותיו. המבקש העלה בבית המשפט מספר טענות להגנתו. בין השאר טען, כי הפעולות שעשה בנכסי השותפות לאחר פטירת המנוחה נעשו בהסכמת המשיב. כמו כן טען, כי המנוחה רימתה אותו בחלוקת רווחי השותפות ועל כן אין המשיב זכאי לקבל כספים כלשהם. טענותיו של המבקש נדחו על ידי בית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי קבע כי עם פטירתה של המנוחה התפרקה השותפות וכי המשיב זכאי למחצית שווים של נכסי השותפות כערכם ביום פטירת המנוחה. כן קבע בית המשפט כי הפעולות שביצע המבקש לא היו על דעת המשיב וכי המבקש לא הרים את נטל ההוכחה ביחס לטענת הרמאות. בית המשפט סבר כי לא יהיה מנוס מהליך משפטי נוסף, בו יחוסלו חשבונות השותפות ויחולקו נכסיה, אך אין למנוע בשלב זה מהמשיב את זכותו לקבל חשבונות מהמבקש. לפיכך הצהיר בית המשפט המחוזי כי המבקש זכאי לקבל מהמשיב חשבונות בגין התקופה שמיום פטירתה של המנוחה ואילך.

בבקשת עיכוב הביצוע שבפניי עותר המבקש לעכב את ביצוע אותו חלק מפסק הדין בו הוצהר על זכאות המשיב לקבל חשבונות כאמור. טענתו המרכזית של המבקש היא, כי יש לעכב את מתן החשבונות שכן ביצוע חלק זה של פסק הדין ייתר, למעשה, את הדיון בערעור. לטענתו, חשיפת החשבונות מהווה פגיעה בפרטיותו ולא יהיה ניתן להשיב את הגלגל לאחור מרגע שימסרו החשבונות. המבקש טוען כי הפסיקה קבעה כי ככלל יש לעכב ביצוע של פסקי דין ליתן חשבונות ולתמיכה בטענתו מזכיר הוא, בין השאר, את ההחלטה בתיק ב"ש 646/82 כהן נ' הלחמי , פ"ד לו(4) 15 (להלן: ענין כהן ).

לאחר שעיינתי בבקשה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. אכן, כאשר ביצוע פסק הדין לאלתר ימנע, או יקשה מאוד, על השבת המצב לקדמותו מן הראוי לשקול, בנסיבות המתאימות, להורות על עיכוב ביצוע. ואכן, כאשר מורה פסק דין על מתן חשבונות, מן הראוי, במקרים המתאימים, לעכב את הביצוע על מנת למנוע מתובע החשבונות לעיין בחשבונות שהוא אינו זכאי לעיין בהם. ואולם, המקרה בענייננו אינו נמנה עם המקרים בהם ראוי לעכב את מסירת החשבונות. המבקש אינו חולק על עצם העובדה שבעבר התקיימה שותפות בינו לבין המנוחה. כן אין הוא חולק על כך שהמשיב הוא יורשה של המנוחה. לפיכך, נראה לכאורה שבענייננו התקיימה בין המבקש למשיב אותה מערכת יחסים מיוחדת המצדיקה מתן חשבונות ולכאורה, הבסיס ממנו צומחת זכות המשיב לקבלת החשבונות כלל אינו נתון במחלוקת (ראו: ע"א 127/95 מועצת הפירות יצור ושיווק נ' מהדרין בע"מ , פ"ד נא(4) 337, בע' 344 – 345). טענתו של המשיב היא, שלאחר שהלכה המנוחה לעולמה חוסלו נכסי השותפות בדרך שהיתה מוסכמת גם על המשיב וכן שהמשיב אינו זכאי לקבל סכומים כלשהם בשל מרמה שנעשתה עובר לפטירת המנוחה. לכאורה נראה, שהדרך היחידה בה יוכלו טענות אלו להתברר תהא אם יגולו החשבונות הרלוונטיים לתקופה שלאחר פטירת המנוחה שכן אין חולק כי קיים צורך בהתחשבנות כלשהי (ראו: סעיף 54(א) לפקודת השותפויות [נוסח חדש], תשל"ה-1975). כאמור, המבקש הסתמך בבקשתו על ההחלטה בענין כהן אך עיון בהחלטה זו מגלה כי אין הנדון דומה לראיה. בענין כהן היו יחסי השותפות עצמם נתונים במחלוקת והצד שביקש לעכב את מסירת החשבונות באותו ענין טען כי כלל לא נוצרו יחסי שותפות. בענייננו, כאמור, אין זהו המצב העובדתי. כמו כן, בענין כהן , היה טעם ענייני ומהותי לעיכוב הגילוי והוא חששו של הצד שביקש עיכוב כי בדרך זו יתגלו סודותיו המסחריים למתחריו. בענייננו, מעבר לטענה כללית של פגיעה בפרטיות, לא העלה המבקש טעם ענייני כלשהו למניעת הגילוי. כאמור, החשבונות שנקבע כי המשיב זכאי לקבלם אמורים לתאר את האופן בו חוסלו לכאורה עסקי השותפות ובהעדר מחלוקת על עצם קיומה של השותפות האמורה, ובהעדר טעם קונקרטי כלשהו למנוע את הגילוי, אין עילה לעכב את מסירת החשבונות.

אשר על כן, הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית.