ע"א 1796/10 שרה כתבן נ. בנק ירושלים בע"מ

1.

במסגרת ערעור שהגישו המבקשים על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופטת ר' רונן ) בת.א. 2791-00 מיום 17.1.2010, הוגשה הבקשה הנוכחית לעיכוב ביצוע פסק-הדין עד למתן החלטה בבקשה לביטול הפסיקתא שהוגשה לבית-המשפט המחוזי.

2.

ביום 17.2.1995 חתמה המבקשת מס' 1 (להלן: כתבן ) על הסכם לרכישת בית צמוד קרקע המצוי ברחוב מוהליבר 86 ביהוד וידוע כגוש 6227 חלקה 7 (69) (להלן: הבית ). המוכרים על-פי ההסכם היו יהודה פוזניאק ז"ל והמבקש מס' 4, גיורא ברייער. לצורך מימוש רכישת הבית, פנתה כתבן, ביום 19.1.1995, לבנק ירושלים בע"מ, הוא המשיב (להלן: הבנק ). ביום 23.1.1995 אושרה לכתבן הלוואה על סך 610,000 ש"ח. ביום 28.2.1995 נחתם הסכם ההלוואה בין כתבן לבין הבנק (להלן: הסכם ההלוואה ). המבקשים 2-3 ערבו להלוואה. בפועל, העביר הבנק לכתבן סכום של 500,000 ש"ח ביום 1.3.1995. כתנאי למתן ההלוואה, נחתם ביום 26.2.1995 על-ידי מוכרי הבית כתב התחייבות לרישום משכנתא בדרגה ראשונה על שם הבנק, להבטחת זכויות הבנק להשבת ההלוואה (להלן: כתב ההתחייבות ). ביום 12.3.1995 נרשם משכון על הזכויות בבית לטובת הבנק ברשם המשכונות. משכנתא על הבית לא נרשמה מעולם.

3.

אין מחלוקת, כי כתבן עמדה בתשלומים הראשונים שהיה עליה לשלם על חשבון ההלוואה וכי משלב מסוים היא חדלה לעמוד בתשלומים.

4.

ביום 19.3.1997 פתח הבנק תיק הוצאה לפועל כנגד כתבן על סכום של 34,372 ש"ח. יש לציין, כי כתבן כופרת בכך שבמועד פתיחת תיק ההוצאה לפועל, זה היה סכום חובה לבנק.

5.

לטענת הבנק, הוא העמיד את ההלוואה לפירעון מיידי ביום 30.6.1997, לאחר שכתבן לא שילמה את חוב הפיגורים או חלקו ולא הגיעה להסדר אחר עם הבנק.

6.

ביום 6.7.1997 נפתח על-ידי הבנק תיק הוצאה לפועל נוסף למימוש המשכון (להלן: תיק המימוש, מס' 01-49686-97-7). לטענת כתבן, דבר קיומו של תיק זה לא היה ידוע לה.

7.

הבנק הגיש כנגד המבקשים לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו תביעה להחזר יתרת חוב ההלוואה שניתנה על ידיו לכתבן. מנגד, הגישו המבקשים תביעה שכנגד נגד הבנק, בה העלו טענות שונות ביחס לנזקים שנגרמו להם לטענתם בשל התנהלותו של הבנק.

8.

בית-המשפט המחוזי (כב' השופטת ר' רונן) קיבל את תביעת הבנק בחלקה וקבע כי יש לחייב את כתבן לשלם לבנק סכום של 502,200 ש"ח, כמפורט בפסק-הדין. ביום 8.4.2010, בהתאם להחלטת בית-המשפט המחוזי לתיקון טעות סופר, הגיש בא-כוח הבנק פסיקתא, אשר העמידה את החוב, לרבות ההוצאות שנפסקו על סך של 2,500,000 ש"ח. בית-המשפט המחוזי אישר וחתם על הפסיקתא.

ברם, לטענת המבקשים, על-פי חוות דעת מומחה חיצוני מטעמם, עומד גובה החוב בעקבות פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי על סך של 1,900,000 ש"ח (נכון ליום 8.4.2010). משכך, הגישו המבקשים לבית-המשפט המחוזי בקשה לביטול הפסיקתא.

9.

על פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי, המבקשים הגישו ערעור והבנק הגיש ערעור שכנגד לבית-משפט זה. במסגרת ערעורם, הגישו המבקשים בקשה לעיכוב ביצוע פסק-הדין, וזאת עד למתן החלטה בבקשה לביטול הפסיקתא שהוגשה לבית-המשפט המחוזי ולתקופה שלא תפחת מ- 14 ימי עסקים לאחר מועד מתן ההחלטה בבקשה לביטול הפסיקתא.

המשיב מתנגד לבקשה לעיכוב ביצוע ומבקש לדחותה.

10.

לאחר עיון בבקשה ובתגובת הבנק ולאחר ששקלתי את נסיבות המקרה, אני מעכב בזה את ביצוע פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי מיום 17.1.2010 והחלטתו מיום 8.4.2010, בשלב זה, עד למתן החלטה בבקשה לביטול הפסיקתא ולתקופה של 7 ימים מיום מתן ההחלטה בבקשה לביטול הפסיקתא.