ע"א 1802/06 יהושע ולדהורן נ. הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ

בהליך שבכותרת התעוררה שאלת דרך התקיפה הראויה על פסק דינו של בית משפט קמא.

1.ההליך נסוב על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו אשר קיבל את ערעורו של המשיב על החלטת בית משפט השלום לבטל פסק דין שניתן נגד המערער בהיעדרו ובמעמד צד אחד. על פסק דין זה הוגש הערעור שבכותרת. בהודעת הערעור נטען כי המערער זכאי להגיש ערעור בזכות שכן בית משפט השלום קיבל את בקשתו לביטול פסק הדין ולפיכך הוא לא נדרש לערער עליו. משכך, הפעם הראשונה בו הוגש על ידו ערעור הינו בהליך שבכותרת ולפיכך, לשיטתו של המערער, ערעור זה הינו, מבחינתו, ערעור בגלגול "שני" ולא "שלישי". עוד נטען כי לפי תקנה 398א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, מנין הימים להגשת ערעור נמנה מיום ההחלטה בבקשת הביטול ולפיכך אם לא יסווג ההליך כערעור בזכות ייפגעו זכותיו המהותיות והדיוניות של המערער.

2.בהחלטתי מיום 12.7.06 בקשתי את עמדת הצדדים לגבי סיווג ההליך כערעור או כבקשת רשות לערער. לטענת המשיב ההליך שבכותרת הינו ערעור "בגלגול שלישי" ומשכך היה על המבקש להגיש בקשת רשות לערער על פסק דינו של בית משפט קמא. אשר למערער, למרות שהחלטתי הומצאה למערער כדין, והמועד להגשת תגובתו חלף, לא הובאה לפני התייחסותו לסוגיה הנדונה ולפיכך אדון בטענותיו בסוגיה זו ככול שהן הובאו במסגרת הודעת הערעור.

3.אשר לאופן תקיפת פסק דינו של בית משפט קמא, דעתי היא כדעת המשיב לפיה על המערער היה להגיש בקשת רשות לערער. סעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 קובע כדלקמן:

"(ב) החלטה אחרת של בית משפט מחוזי בענין אזרחי, ופסק דין של בית משפט מחוזי בערעור, ניתנים לערעור לפני בית המשפט העליון, אם ניתנה רשות לכך מאת נשיא בית המשפט העליון או מאת שופט אחר של בית המשפט העליון שנשיאו קבע לכך, או מאת בית המשפט העליון, ובפסק דין - גם אם ניתנה רשות לכך בגוף פסק הדין."

מכאן, שהדרך לערער על פסק דין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בשבתו כערכאת ערעור על החלטותיו של בית משפט שלום היא באמצעות הגשת בקשת רשות לערער. השאלה האם ערעור לבית המשפט העליון מהווה ערעור בגלגול שלישי נבחנת לפי אמת מידה מהותית; האם שתי הערכאות הקודמות עסקו באותו נושא , והאם אותו נושא עצמו יידון בפעם נוספת לפני ערכאה שלישית. השאלה האם בפסק דינו של בית משפט שלערעור התקבל הערעור אם לא, אינה רלבנטית לעניין סיווג ההליך כערעור בגלגול שלישי (ראו: רע"א 3670/05 איתן נ' מנו ספנות בע"מ , תק-על 2005(3), 2388). בדומה, השאלה האם כתוצאה מפסק דינו של בית המשפט המחוזי נדחה ההליך העיקרי, בעוד שתוצאה אופרטיבית זו לא נכללה במסגרת החלטת בית משפט השלום, אין בה כדי לשנות את סיווג ההליך כערעור בגלגול שלישי (ראו: ע"א 8154/03 מהג'ד אלטורי נ' אריה חברה ישראלי לביטוחי רכב בע"מ , תק-על 2005(3), 2101).

4.ומהכלל אל הפרט. בעניין שלפני, דנו שתי הערכאות הקודמות באותן סוגיות עצמן: האם היה מקום לבטל את פסק הדין שניתן נגד המערער בהעדרו מחובת הצדק או משיקולי צדק מכוח סמכותו הטבועה של בית המשפט והאם היה מקום להאריך את המועד להגשת הבקשה לביטול פסק דין מטעמים מיוחדים. במצב דברים זה, ההליך הנוכחי הינו ערעור בגלגול שלישי ולפיכך נדרש המערער ליטול רשות להגיש ערעור. אוסיף, כי לא ירדתי לסוף דעתו של המערער בכל הנוגע לטענתו הנוספת, בעניין פגיעה נטענת בזכויותיו הדיוניות והמהותיות עקב סיווג ההליך כבקשת רשות לערער. מכל מקום, איני סבורה כי שאלת סיווג ההליך, כערעור או כבקשת רשות לערער, תשפיע על זכויותיו של המערער בכל הנוגע ליישום תקנה 398א' הנ"ל. בבית משפט קמא נקבע כי אין מקום להאריך את המועד להגשת בקשה לביטול פסק דין. משכך, בשלב זה, וכל עוד לא יוחלט אחרת במסגרת ההליך הערעורי שיתנהל לפני בית משפט זה, ממילא אין מקום ליישם את תקנה 398א הנ"ל. ככול שטענותיו של המערער יתקבלו על דעתו של בית משפט זה, ואיני מביעה בעניין זה כל עמדה, ממילא יחל מירוץ המועדים רק מעת שתתקבל ההכרעה בעניין.

התוצאה היא, שאני מורה על מחיקת הערעור שבכותרת. המערער יגיש בקשת רשות לערער תוך 7 ימים מעת המצאת החלטה זו. האגרה ששולמה בהליך שבכותרת תועבר להליך שייפתח תוך השבת החלק היחסי למערער. החלטה זו תתויק בתיקי השופטים שישבו לדין בהליך שייפתח. מיד בסמוך לפתיחת הבקשה למתן רשות ערער, יובא לפני התיק על מנת שאתן החלטתי בבקשה לפטור מערבון. המערער ישא בהוצאות המשיב בסכום כולל של 1,500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מעת המצאת החלטה זו ועד ליום התשלום בפועל.