פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
ע"א
182/10 - ח'
בפני:
כבוד הרשמת דנה כהן-לקח
המערער:
מר יוסף אלברק
נ ג ד
המשיבים:
1. מדינת ישראל / משרד הביטחון
2. אלפרד פרנקל
3. הרמון רוטנברג
4. האפוטרופוס הכללי
בקשה להחזר עירבון
החלטה
ביום 26.12.2010 הוריתי לפי בקשת המערער על מחיקת הערעור שבכותרת. נותרה להכרעתי בקשת המערער להשיב לידיו את העירבון. המשיבה 1 הותירה את הבקשה לשיקול-דעת בית-המשפט. המשיבים 2-4 מתנגדים לבקשה בטענה כי יש מקום לפסוק לטובתם הוצאות.
לאחר שבחנתי את נסיבות העניין, לא ראיתי להורות על פסיקת הוצאות לטובת המשיבים. אבהיר טעמיי לכך.
בדיון המקדמי שהתקיים בפני כב' השופטת חיות ביום 22.6.2010 קיבלו הצדדים את הצעת בית-המשפט, והסכימו לכך שהתיק יוחזר לבית-המשפט המחוזי למתן "החלטה משלימה המבססת את פסק-הדין שניתן על חומר הראיות והטיעונים שהובאו בפניו". בין היתר, נקבע בהחלטה כי "...אם לא יהיה בידי בית המשפט קמא (בייחוד בהינתן העובדה כי המותב שנתן את פסק הדין פרש בינתיים לגמלאות) לפלס נתיב מנומק אל אותה התוצאה לאחר שיבחן את חומר הראיות והטיעונים הקיימים בתיק, כי אז יבהיר את הדבר בהחלטה משלימה (בלא לקבוע תוצאה שונה), ובמקרה כזה יחזור התיק לבית משפט זה כערכאת ערעור ויוחלט על המשך הטיפול בו". בסיום ההחלטה נקבע כי "בשלב זה יישאר הערעור תלוי ועומד ופסק הדין נשוא הערעור יעמוד בעינו". בהתחשב באמור בהחלטת כב' השופטת חיות, ובשים לב לכך שהתיק הוחזר לפי הצעת בית-המשפט ובהסכמת הצדדים לדיון משלים בבית-המשפט המחוזי, אין בידיי לקבוע כי בעת הגשתו היה הערעור נעדר כל הצדקה, וזאת אף בהתחשב בטענת המשיבים 2-4 לפיה עיקר הטיעונים שהעלה המערער בכתב הערעור המקורי לא נסובו על הסיבה שבגינה הוחזר התיק לבית-המשפט המחוזי. בהתחשב בכך שאין בידי לקבוע כי הערעור היה "ערעור סרק מראשיתו", כנטען על-ידי המשיבים 2-4, אינני רואה לפסוק למשיבים הוצאות בגין הדיון בקדם הערעור.
יוער כי המשיבים 2-4 הוסיפו וטענו כי ראוי לפסוק לטובתם הוצאות בגין תגובה שהגישו לבקשת המערער לתיקון פרוטוקול הדיון המקדמי שנערך לפני כב' השופטת חיות. בקשת המערער לתיקון הפרוטוקול אמנם נדחתה בהחלטת כב' השופטת מיום 18.7.2010. עם זאת, כב' השופטת חיות לא ראתה לפסוק בגין כך הוצאות לטובת המשיבים על-אף שביקשו זאת בתגובותיהם.
ביום 16.11.2010 ניתן פסק-דינו המשלים של בית-המשפט המחוזי. ימים ספורים לאחר מכן, ביום 22.11.2010, הורה כב' הרשם שני למערער להגיש הודעת ערעור מתוקנת, לאחריה אמור היה להיקבע מועד לדיון וצו סיכומים. המערער קיבל לפי בקשתו אורכה להגשת הודעת ערעור מתוקנת. הודעה כאמור לא הוגשה מעולם באשר ביום 23.12.2010 הודיע המערער כי נוכח פסק-הדין המשלים הוא מושך את ערעורו.
בהתחשב בעמדתי לפיה לא ניתן לקבוע כי הערעור היה "ערעור סרק מראשיתו", כנטען על-ידי המשיבים 2-4, וזאת בשים לב לכך שבית-משפט זה ראה בשעתו להחזיר את התיק לדיון משלים בבית-המשפט המחוזי; בהתחשב בכך שבסמוך לאחר מתן פסק-הדין המשלים של בית-המשפט המחוזי, ועוד בטרם הגשת הודעת ערעור מתוקנת, הודיע המערער על משיכת הערעור; ובהתחשב בכך שבתיק לא הוגשו סיכומים או עיקרי טיעון בכתב; אינני רואה לחייב את המערער בהוצאות המשיבים.
אשר על כן, הערעור נמחק בלא צו להוצאות. כתב הערבות הבנקאית יושב לידי מפקידו והוא ניתן לביטול.
ניתנה היום, א' בשבט תשע"א
(6.1.2011).
דנה כהן-לקח, שופטת
ר ש מ ת