ע"א 1873/15 יאקובאוויץ ישראל יצחק נ. שמעון גיא קוריאל

1.

המשיב הגיש לביצוע שטר חוב בחתימת המבקש. בעקבות התנגדות הועבר התיק לבירור בבית המשפט המחוזי. תביעת המשיב התקבלה, ונפסק כי ההליכים לגביית שטר החוב - יימשכו ( ת"א 23643-06-12, כב' השופטת ה' עובדיה ). הוגש ערעור לבית משפט זה, ויחד עמו הבקשה לעיכוב ביצוע שבפניי. בבקשה נטען כי סיכויי הערעור הם גבוהים, וכי אם לא יעוכבו הליכי הגבייה – לא יהיה מנוס ממימוש דירת מגוריו של המבקש. המשיב מנגד סבור כי סיכויי הערעור הם קלושים, וכי טענותיו של המבקש ביחס למימוש דירת המגורים – אינן מבוססות כדבעי.

2.

בלב הערעור, כך נראה, עומדות בעיקר השגות על ממצאי העובדה והמהימנות של בית המשפט המחוזי. כך, למשל, מעלה המבקש טענות כנגד הקביעות שעניינן נסיבות חתימת שטר החוב ותוכנו; המשקל שניתן לדבריהם של כמה מעדי התביעה; וכן קשיים וסתירות שנמצאו בעדויות. כמובן, זכותו של המבקש למקד את טענותיו באפיקים אלו. אולם בה בעת יש לכך משקל בשלב הדיוני הנוכחי, שעניינו – הערכת סיכויי הערעור. מבלי לקבוע מסמרות, די אם אומר כי לאחר עיון ראשוני בחומר לא שוכנעתי שהפוטנציאל הטמון בטענות – גבוה במידה כזו שתצדיק עיכוב ביצוע כבר עתה. זאת בפרט לנוכח מאזן הנוחות, כפי שהוצג בבקשה. המבקש טוען כי אם לא יינתן צו עיכוב ביצוע – יתקדמו הליכי הגבייה בלשכת ההוצל"פ, וסופם שהוא ייאלץ לממש את דירת מגוריו. ככלל, אין להקל ראש בשיקול שעניינו מימוש דירת מגורים בעוד הערעור תלוי ועומד. אולם בשלב זה הטענה הועלתה בעלמא, בלא פרטים נוספים. כך, למשל, לא הובהר האם עומדים לרשות המבקש נכסים נוספים מהם ניתן להיפרע, ומהו לוח הזמנים הצפוי למימוש הדירה – ככל שאכן יש צפי כזה.

3.

סופו של דבר, לנוכח האמור דין הבקשה להידחות. היה ותחול התפתחות משמעותית בהליכי ההוצל"פ, כך שיחלו הליכים קונקרטיים למימוש דירת מגוריו של המבקש – יהא המבקש רשאי להגיש לערכאה זו בקשה נוספת בעניין. זאת מבלי להביע עמדה באשר לסיכויי קבלתה של בקשה זו, אם תוגש. בנסיבות העניין אין צו להוצאות בבקשה דנא.