פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
1914/21 -
א'
לפני:
כבוד הרשם רון גולדשטיין
המערער:
עו"ד אביחי ורדי, נאמן לנכסי
החייב יצחק יפה
נ ג ד
המשיבים:
1. אלימלך רייכמן
2. כונס נכסים הרשמי
בקשה למחיקת
הערעור; תשובת המערער מיום 25.5.2021; בקשה להארכת מועד להגשת תשובה לערעור;
בקשה למתן החלטה מיום 31.5.2021; תשובה מתוקנת מיום 1.6.2021
החלטה
בפסק-דינו של בית משפט זה בע"א 3042/19 ורדי נ' רייכמן (29.12.2020) (כב' השופטים י' עמית , ע' ברון ו- ד' מינץ ) נדון ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' סגן הנשיא ח' ברנר ) בפש"ר 26420-08-16 מיום 13.4.2019, בו נקבע כי למשיב 1 (להלן: המשיב ) מעמד של נושה מובטח בהליכי פשיטת הרגל של החייב, מר יצחק יפה (להלן: החייב ), בשל קיומה של הערת אזהרה שלילית שנרשמה לטובתו על נכס מקרקעין של החייב (להלן: פסק הדין ). הערעור הופנה בנוסף כנגד החלטת בית המשפט קמא מיום 26.5.2019 בה נקבע כי גם ריבית הפיגורים שנצטברה על סכום החוב של החייב כלפי המשיב היא חלק מהחוב המובטח (להלן: ההחלטה בעניין הריבית ). בפסק-הדין נדחו טענות המערער, הנאמן לנכסי החייב (להלן: הנאמן ), בנוגע למעמדו של המשיב כנושה מובטח. ואולם, בכל הנוגע להחלטה בעניין מעמדה של הריבית התקבל הערעור בחלקו וסוגייה זו הוחזרה לבית המשפט המחוזי לצורך מתן החלטה משלימה בעניין זה בלבד (ראו פיסקאות 41-39 לחוות דעתו של כב' השופט ד' מינץ ).
החלטתו המשלימה של בית המשפט המחוזי בסוגיית מעמדה של הריבית ניתנה ביום 16.2.2021 (להלן:
ההחלטה המשלימה ). בהחלטה זו נדחו טענותיו של הנאמן ונקבע כי ריבית הפיגורים הינה במעמד של נשייה מובטחת. על החלטה זו הוגש הערעור דנן, ביום 17.3.2021. ביום 21.5.2021 הגיש המשיב בקשה למחיקת כתב הערעור בטענה כי לא עומדת למערער זכות ערעור על ההחלטה המשלימה. הנאמן מתנגד לבקשה.
דין הבקשה להידחות. ההשגה על ההחלטה בעניין הריבית התבררה בבית משפט זה כערעור בזכות. בנסיבות אלה ניתן היה להגיש ערעור בזכות גם על ההחלטה המשלימה אשר ניתנה אך ורק בשל כך שערכאת הערעור השיבה את ההליך לבית המשפט המחוזי לצורך מתן החלטה משלימה. אכן, דרך ההשגה על שתי ההחלטות זהה הוא (ראו והשוו, בש"א 9410/05 גן הדר קורפורשיין חברה זרה פעילה נ' הממונה על המרשם , פיסקאות 6-5 (15.12.2005)). העובדה שלאחר מתן ההחלטה המשלימה נתגלעה מחלוקת נוספת בין הצדדים – שטרם הוכרעה – בדבר מהותה של הריבית ("ריבית דריבית" או ריבית שנתית), אינה מעלה או מורידה לעניין דרך ההשגה על ההחלטה המשלימה. זאת, משום שעיון בהחלטה המשלימה מעלה כי בית המשפט לא הותיר במסגרתה עניינים מסוימים לבירור נוסף או להשלמה שאינה טכנית גרידא. במילים אחרות, עצם העובדה שהוגשה לבית המשפט קמא בקשה למתן הוראות הנוגעת לדרך החישוב של הריבית, אינה יכולה לשנות "בדיעבד" את סיווגה הערעורי של ההחלטה המשלימה.
מטעמים אלה סבורני כי אין ממש בטענה כי דרך ההשגה על ההחלטה המשלימה היא בבקשת רשות ערעור. לפיכך דין הבקשה למחיקת ההליך להידחות והטיפול בו יימשך כסדרו.
המשיב 1 יישא בהוצאות המערער בסך של 1,000 ש"ח.
החלטתי זו תתויק בתיקי השופטים.
ניתנה
היום, כ"ב בסיון התשפ"א (2.6.2021).
רון גולדשטיין, שופט
ר ש ם