ע"א 1916/08 איתן ביטון נ. כונס הנכסים הרישמי

1.

זוהי בקשה להורות על עיכוב ביצוע החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (כבוד השופטת ד' אבניאלי) בתיק פש"ר 9288/06, במסגרתה נדחתה בקשת המבקש, איתן ביטון (להלן: המבקש ), להכריז עליו כפושט רגל ובוטלו הליכי כינוס הנכסים שנפתחו נגד המבקש.

2.

המבקש פנה, ביום 19.6.2006, לבית המשפט קמא בבקשה להכריז עליו כפושט רגל. ביום 20.6.2006, לבקשת המבקש, ניתן צו לכינוס נכסיו.

3.

ביום 10.2.2008, דחה בית המשפט קמא את הבקשה להכריז על המבקש כעל פושט רגל, והורה על ביטול הליכי כינוס הנכסים. בית המשפט קמא נימק את החלטתו וציין כי המבקש יצר חובות כתוצאה מניהול מספר עסקים במקביל ואף "חתם על ערבויות לקבלת אשראי, בעת שידע או שהיה עליו לדעת כי אין ביכולתו להחזירו". עוד צויין כי המבקש הבריח נכס עיקרי בעת שהיה שרוי בחובות כבדים בעת שמכר את בית מגוריו בלהבים להורי אשתו, בנסיבות המעלות חשד לניסיון להבריח את הנכס מנושיו, ואף המשיך להתגורר בבית לאחר מכירתו, כביכול. בית המשפט קמא מצא כי הנסיבות המפורטות לעיל מעידות על חוסר תום לבו של המבקש ביצירת חובותיו, טרם מתן צו הכינוס. בקשה לעיכוב ביצוע שהגיש המבקש לבית המשפט קמא, נדחתה ביום 17.3.2008.

4.

בבקשה לעיכוב ביצוע שבפניי טוען המבקש כי בהחלטתו של בית המשפט קמא נפלו טעויות, המצדיקות את התערבות בית המשפט שלערעור, וכי סיכוייו של ערעור זה להתקבל - טובים. לטענת המבקש, שגה בית המשפט קמא בקובעו כי ניהול מספר עסקים במקביל הינו טעם לפגם שכן, לטענת המבקש, המדיניות הכלכלית הרצויה היא לעודד את הדבר. לטענת המבקש, הוא אמנם ניהל מספר עסקים במקביל, אולם הוא עשה כן בתום לב, ובמשך שנים רבות לא נקלע לקשיים כלכליים כלשהם, עד שאחד מעסקיו כשל כלכלית, כשלון אשר גרר אחריו את ההידרדרות הכלכלית של המבקש.

המבקש טוען עוד כי שגה בית המשפט קמא בקובעו כי המבקש "חתם על ערבויות לקבלת אשראי בעת שידע או היה עליו לדעת כי אין ביכולתו להחזירו". לטענת המבקש, בעת שחתם על הערבויות לא היה שקוע בחובות, ובנוסף, כשחתם על הערבויות, לא ידע כי העסק לו ערב היה שקוע בחובות רבים.

עוד טוען המבקש כי שגה בית המשפט קמא משקבע כי "הבריח נכס עיקרי בעת שהיה שרוי בחובות כבדים...". לטענת המבקש, מכירת בית המגורים להורי אשתו נעשתה בתנאי השוק ועל רקע חובות שהיה חייב המבקש למלווים בשוק האפור, ולטענתו, שילמו הוא ואשתו להוריה שכר דירה.

5.

המבקש מוסיף וטוען כי אם לא יינתן עיכוב ביצוע, עלול להיגרם לו נזק ממשי ובלתי הפיך "עד כדי איבוד מקום עבודתו", דבר שיימנע ממנו להשיב את חובותיו, ויחשוף אותו להליכי הוצאה לפועל ולפקודות מאסר.

6.

כונס הנכסים הרשמי (להלן: המשיב ) מתנגד לבקשה לעיכוב ביצוע. לטענת המשיב, סיכויי ההצלחה של המבקש בערעור הינם קלושים. בין היתר, טוען המשיב, כי יצירת החובות על ידי ניהול מספר רב של עסקים, חתימה על ערבות בשעת מצוקה כלכלית קשה ומכירת הבית לבני משפחה בשעה שעמדו למבקש חובות, מעידים על חוסר תום לבו של המבקש. המשיב טוען כי המבקש לא הצביע על עילה להתערבותו של בית המשפט שלערעור בהחלטתו של בית המשפט קמא. אשר למאזן הנוחות, טוען המשיב כי אין כל יסוד או ראיה לכך שהמבקש יאבד את מקום עבודתו אם לא יוכרז כפושט רגל, ובנוסף, אין כל ראיה לכך שייגרם נזק כלשהו בעקבות החלטתו של בית המשפט קמא. בהקשר זה טוען המשיב כי המשך הליכי הוצאה לפועל לא ייחשב לנזק בלתי הפיך וכי מאזן הנוחות נוטה לטובת הנושים.

7.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובהחלטתו של בית המשפט קמא, סבורני כי דין הבקשה להידחות. תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת את הכלל לפיו אין הגשת ערעור מעכבת את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים. לבית המשפט סמכות להורות על עיכוב ביצוע ההחלטה עד להכרעה בערעור, בנסיבות בהן מתקיימים שני תנאים מצטברים: סיכויי הערעור להתקבל הינם גבוהים ומאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש, כך שפעולה על פי פסק הדין בטרם הוכרע הערעור תקשה באופן ממשי על החזרת המצב לקדמותו אם יזכה המבקש בערעורו (ראו למשל: ע"א 9709/06 כהן נ' כונס הנכסים הרשמי (לא פורסם, 26.8.2007)).

8.

אשר לסיכויי הערעור , לאחר שעיינתי בנימוקי הבקשה, סבורני כי אלה אינם גבוהים במידה המצדיקה מתן עיכוב ביצוע. טענותיו של המבקש מתמקדות בטיעונים עובדתיים ובממצאים שקבע בית המשפט קמא, ובכגון דא, כידוע, ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב.

9.

גם מאזן הנוחות אינו נוטה בבירור לטובת המבקש. ראשית, טענתו של המבקש כי אי מתן עיכוב ביצוע ההחלטה יסב לו נזקים קשים ובלתי הפיכים נטענה בעלמא וללא ביסוס ממשי. שנית, וכפי שמציין המשיב, הלכה היא כי המשך הליכי הוצאה לפועל נגד חייב לא ייחשב כנזק בלתי הפיך לעניין בחינתו של מאזן הנוחות (ראו למשל: ע"א 5321/03 אדרי נ' כונס הנכסים הרשמי (לא פורסם, 8.7.2003)).

10.

אשר על כן, הבקשה נדחית. בנסיבות העניין - אין צו להוצאות.