פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א 1949/99 - ה'
בפני: כב'
הרשם בעז אוקון
המערערים
:
1.
דאהר מנאסרה
2.
שאכר מנאסרה
3.
עלי מנאסרה
נגד
המשיבה
:
פלחה
מנאסרה
בקשה
לאחר מתן פסק-דין
ב"כ
המשיבה: עו"ד נ. לידאווי
החלטה
ביום 27.4.99 הגישו המערערים בקשה לשנות את תנאי הערבון שנקבעו בהליך זה. בקשת המערערים נדחתה בהחלטה מיום 24.11.99. כב' הרשמת אגמון הורתה למערערים להפקיד ערבון בגובה של 20,000 ש"ח מיום קבלת ההחלטה.
המערערים לא הפקידו הערבון. ביום 20.2.00 הגישה המשיבה בקשה למחוק את הערעור על יסוד מחדל זה.
ביום 5.4.00 נשלחה למערערים החלטה של כב' הרשם זולטי, לפי תקנה 431 של תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-. בהחלטה נקבע כי הערעור ירשם לדחייה כמצוות התקנה אם לא יומצא טעם המונע זאת.
המערערים לא הגיבו על החלטה זו.
ביום 23.10.00 דחיתי את הערעור, על יסוד החלטתו של כב' הרשם זולטי.
רק עתה, ביום 7.01.01, פנו המערערים לבית המשפט. הם בקשו לבטל את מחיקת הערעור. לדבריהם, הם "הצליחו... להשיג את הכסף הדרוש להפקדת ערבון".
דין הבקשה להידחות. הבקשה אינה ערוכה כראוי. ההליך כבר נדחה. על מנת לבטל את החלטת הדחייה היה על המערערים להציג טעם מספיק לשתיקתם והתעלמותם מהחלטות בית המשפט, ובמיוחד החלטת כב' הרשם זולטי. המערערים לא עשו כן. הם מניחים כי ניתן לגלגל את המראות לאחור, וכי ניתן לבטל את החלטת הדחייה בכל רגע נתון, גם אם לא הומצאו הסברים למחדל, ונתבקשה ארכה להפקדת הערבון.
התוצאה היא שהחלטת הדחייה עומדת בעינה.
ניתנה היום, כב' בטבת תשס"א; 17 בינואר 2001.
בעז
אוקון, רשם
ש ו פ ט
העתק
מתאים למקור
נוסח
זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ
פסקי
הדין של בית המשפט העליון בישראל.
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
99019490.
D05