ע"א 1949/99 דאהר מנאסרה נ. פלחה מנאסרה

בפני בקשה לפטור מהפקדת ערבון בגין ערעור שהגישו המבקשים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, אשר דחה את התביעה שהגישה המשיבה נגד המבקשים, אך לא פסק לזכות המבקשים הוצאות משפט.

על-פי הודעת המזכיר הראשי נדרשו המבקשים להפקיד ערבון בסך 20,000 ש"ח להבטחת הוצאות המשיבה בערעור.

בתצהירו של המבקש 2, התומך בבקשה, נטען כי מצבם הכלכלי של המבקשים אינו מאפשר להם להפקיד את הערבון בסכום שנקבע. כן נטען כי סיכויי הערעור טובים.

המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, התצהיר התומך בבקשה הינו סתמי ואין בו פירוט של נכסי המערערים, מקור הכנסותיהם ורכושם. כן טוענת היא שסיכויי הערעור קלושים, שכן הלכה היא שבית המשפט שלערעור לא יתערב בעניין פסיקת הוצאות.

דין הבקשה להידחות.

הלכה היא כי המבקש פטור מהפקדת ערבון מחמת עוניו חייב להיכבד וליתן לבית המשפט תמונה מלאה ועדכנית של מצבו הכלכלי (רע"א 3297/90 רביבו נגד בנק הפועלים , תקדין עליון 90(3) 1119).

נפסק, כי בלא פרטים מהימנים על הכנסת העותר הנתמכים במסמכים (כגון - תלושי משכורת או הצהרות למס הכנסה) ופרטים על רכושו וחובותיו לא ניתן לשקול מתן פטור מאגרה או ערבון (בג"צ 544/98 שקד נגד הנשיא אהרן ברק , תקדין עליון 98(1) 275).

במקרה דנן, כל שנטען בתצהירו של המבקש 2 הוא כי מצבם הכלכלי של המבקשים קשה, וכי אין ביכולתם לעמוד בהפקדת הערבון. אין בתצהיר פירוט כלשהו בדבר מקורות ההכנסה של המבקשים, רכושם הכספי או רכושם בעין. התצהיר אף אינו נתמך במסמכים כלשהם יש בהם כדי להעיד על מצבם הכלכלי הנטען של המבקשים.

בהעדר הפרטים והמסמכים האמורים, לא הונחה בפני תשתית לטענה בדבר חוסר אונים מן הבחינה הכלכלית, שעל יסודה ניתן לפטור את המבקשים מן החובה להפקיד ערבון להבטחת הוצאות המשיבה.

משקבעתי כי מצבם הכלכלי של המבקשים אינו מצדיק פטור מהחובה להפקיד ערבון, די בכך כדי לדחות את הבקשה, גם מבלי להיכנס לבחינת סיכויי הערעור. אלה רלבנטיים רק מקום בו הוכיח המבקש כי אינו יכול לעמוד בחובת הפקדת ערבון.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

המבקשים יפקידו ערבון בסך 20,000 ש"ח תוך 30 יום מיום קבלת החלטה זו.