פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
ע"א
1975/11
בפני:
כבוד השופט י' עמית
המערערים:
ברוך משה ויזל ואח'
נ ג ד
המשיב:
מוסדות ויז'ניץ "אמרי חיים"
ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בת"א 7384/05 שניתן
ביום 9.2.2011
תאריך הישיבה:
ז' באלול התשע"א
(6.9.2011)
בשם המערערים:
עו"ד נאוה מורי
בשם המשיב:
עו"ד בנימין שור
החלטה
על פניו המדובר בשתי התחייבויות ליתן מתנה. האחת משנת 1981 – המסמך ת/1. השנייה – מסמכים משנת 1982. העסקה השנייה הסתיימה ברישום. לכאורה, חל סעיף 9 בענייננו, ולכאורה, ידה של העסקה הראשונה על העליונה באשר העסקה השנייה הסתיימה אמנם ברישום אך לא נעשתה בתמורה. מנגד, שמא אולי ניתן להעלות את הטענה כי סעיף 9 לחוק המקרקעין אינו חל במצב שבו העסקה הראשונה היא מתנה (לעת הזו אין הלכה כגון דא בפסיקת ביהמ"ש העליון).
לא למותר להזכיר את העסקה הנטענת משנת 1973 אשר יש לה עקבות במסמכים משנת 1982. עם זאת נקבע כי
מסמך העסקה משנת 1973 אינו קביל וכך נקבע גם בהחלטתו של כב' השופט מלצר בביהמ"ש זה (ר.ע. 948/08). דומה כי גם המסמך עצמו משנת 1973 אינו "משדר אותנטיות" כטענת המשיבה.
אף לא למותר לציין כי המסמכים משנת 1982 נחתמו ע"י הסבתא המנוחה בלבד (לא ע"י הסב המנוח עצמו שנתן יפוי כח לרעייתו).
ביהמ"ש המליץ לצדדים לנסות "לתפור" את הפשרה כלהלן:
תת חלקה 3 עם זכויות הבניה יישארו בבעלות המשיבה בשלמות (התברר כי המשיבה אכן מחזיקה בקומה השלישית משך שנים רבות, אם כי נטען שאין מדובר בהחזקה שלמה).
תת חלקה 2 אשר משתרעת
על שטח נרחב מוחזקת כיום ע"י המערערת 3 (הבת של המנוחים) ובני משפחתה. יש נכונות לאפשר לה להמשיך להחזיק במלוא הנכס עד אריכות ימים. מוצע כי חלק מהותי של הנכס יישאר בבעלות המערערת 3 או מי מטעמה, וחלק של הנכס יעבור לבעלות המשיבה, אשר תממש את החזקה בחלק שיועבר אליה לאחר אריכות ימים כאמור.
הצדדים יודיעו לביהמ"ש תוך 90 ימים אם הגיעו להסכמה ביניהם. בהתאם להודעת הצדדים אראה אם יש להעביר את הערעור להרכב.
ניתנה היום, ז' באלול התשע"א במעמד
הצדדים (6.9.2011).
ש ו פ ט