ע"א 2005/22 פלוני נ. שהנז רבני

1.

לפניי בקשה לעכב את ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופט א' פורג ) בת"א 10309-09-16 שניתן ביום 26.1.2022.

2.

עניינו של פסק הדין בתביעת נזיקין שהגישה המשיבה 1 (להלן: המשיבה ) בעקבות פגיעה שאירעה לה בתאונת עבודה מיום 18.3.2015. בפסק דינו קיבל בית המשפט המחוזי את התביעה והטיל את האחריות לנזקי המשיבה על המבקשות, תוך שהוטל על המשיבה אשם תורם בשיעור של 5%. עוד במסגרת פסק הדין דחה בית המשפט המחוזי את ההודעה לצד שלישי שהגישו המבקשות. בית המשפט המחוזי חייב את המבקשות לפצות את המשיבה בגין הנזקים שנגרמו לה בעקבות התאונה, בסך של 1,180,811 ש"ח, זאת לאחר ניכוי אשם תורם וניכויי המל"ל, ובתוספת שכר טרחת עו"ד והוצאות.

3.

על פסק דין זה הגישו המבקשות ערעור, ולצידו בקשה לעיכוב ביצוע חלקי של פסק הדין, היא הבקשה שלפניי. עיקר הערעור מופנה כנגד דחיית ההודעה לצד שלישי; שיעור האשם התורם שהושת על המשיבה; שיעור הנכות התפקודית; וסכום הפיצוי שנפסק בגין עזרת צד ג'.

4.

המבקשות טוענות כי סיכויי הערעור להתקבל גבוהים, ויכולת המשיבה להחזיר להן את הסכומים שישולמו על-ידן, ככל שהערעור יתקבל, קלושים.

5.

המשיבים סבורים כי דין הבקשה להידחות באשר היא אינה עומדת באמות המידה שנקבעו בפסיקה ביחס לעיכוב ביצוע פסק דין.

6.

דין הבקשה להידחות.

כלל ידוע הוא כי אין בעצם הגשת ערעור כדי לעכב ביצועו של פסק דין. הדברים נכונים ביתר שאת, שעה שהסעד שנפסק הוא כספי, כבענייננו, או אז עיכוב הביצוע יינתן אך במקרים חריגים (ע"א 7745/09 אטיאס נ' סלומון (26.11.2009); ע"א 8313/11 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' פלונית (12.2.2011); ע"א 3140/15 ישיר אי. דיי. איי. חברה לביטוח בע"מ נ' לב (8.6.2015)).

7.

לא שוכנעתי כי המקרה שלפנינו בא בגדר המקרים המצדיקים לחרוג מהכלל ולעכב את ביצועו של פסק הדין הכספי . זאת, בראש ובראשונה, בשים לב למאזן הנוחות אשר אינו נוטה לטובת המבקשות, בין היתר, לנוכח הסכום אותו מבוקש לעכב ולכלל שלפיו אין בעצם הגשת ערעור כדי לעכב ביצועו של פסק דין כספי. לכך יש להוסיף כי סיכויי הערעור אינם מן המשופרים, ומכל מקום, אין בהם כדי להצדיק את עיכוב הביצוע, ולו חלקי, של פסק הדין.

8.

הבקשה נדחית אפוא.

המבקשות תשאנה בהוצאות המשיבים בסכום של 2,000 ש"ח לכל אחד מהמשיבים.