ע"א 2372/22 פלוני נ. התאגיד המנהל של המאגר לביטוח רכב חובה (הפול) בע"מ

בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט ר' וינוגרד ) מיום 14.2.2022 בת"א 14943-08-18.

1.

עניינו של ההליך קמא בתביעה שהגיש המשיב נגד המבקשת לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975. בפסק דינו חייב בית המשפט המחוזי את המבקשת לשלם למשיב סך כולל של 1,372,500 ש"ח בגין נזק בלתי ממוני, הפסד השתכרות בעבר, גריעה מכושר השתכרות, הפסד זכויות פנסיוניות, עזרה בעבר ולעתיד והוצאות רפואיות ואחרות.

2.

המבקשת לא השלימה עם פסק הדין והגישה עליו ביום 6.4.2022 ערעור לבית משפט זה. בד בבד עם הגשת הערעור הגישה המבקשת את הבקשה שלפנַי, בה עתרה לעיכוב תשלום סך של 603,700 ש"ח מתוך הסכום הכולל בו חויבה בפסק הדין. לעמדת המבקשת, סיכויי הערעור גבוהים במיוחד שכן נפלו שגגות רבות בפסק דינו של בית המשפט, ובכלל זה בקביעת שכרו של המשיב לצורך חישוב הפסדי השכר; בקביעה כי יש קשר בין התאונה לבין הירידה בכמות השעות הנוספות שעבד המשיב לאחר התאונה; בקביעה כי יש לפצות את המשיב בגין ראש הנזק של עזרה וסיעוד לעבר ולעתיד בסכום אשר לא מביא בחשבון את העובדה שהוא לא הוכיח את העזרה לה הוא נזקק, ועוד. בנוסף טענה המבקשת כי עלול להיגרם לה נזק בלתי הפיך אם תידרש לשלם את מלוא הסכום שנפסק בפסק הדין, נוכח האפשרות הממשית שאם תזכה בערעורה המשיב לא יוכל להשיב לה את הכספים שתשלם לו. בהקשר זה ציינה המבקשת כי בהתאם להלכה הפסוקה אין היא נדרשת לצרף תצהיר לבקשתה, שכן ניתן ללמוד על החשש להיווצרותו של מצב בלתי הפיך מפרוטוקולי הדיונים שהתקיימו לפני בית המשפט המחוזי ומתצהיר המשיב בהליך קמא. עוד צוין כי אין חשיבות לקושי הנוגע למשיב הספציפי וניתן להניח כי אדם ממוצע יתקשה בהשבת הסכום אותו היא מבקשת לעכב עד להכרעה בערעור.

3.

בתשובתו לבקשה טען המשיב כי דינה להידחות. לטענתו, הבקשה מבוססת על אמירה כללית לפיה הוא יתקשה להשיב את הסכום ככל שהערעור יתקבל, מבלי שזו נתמכה בתצהיר או בראיה כלשהי. גם ההתייחסות לפרוטוקולי הדיונים ולתצהיר המשיב נעשתה בעלמא ללא הפניה לדברים הספציפיים המלמדים על כך. עוד טוען המשיב כי גם סיכויי הערעור אינם גבוהים שכן טענותיה של המבקשת מופנות נגד קביעות עובדתיות של בית המשפט המחוזי שאין ערכאת הערעור נוטה להתערב בהן. המשיב פרט עוד בתשובתו את הנזקים השונים שנגרמו לו כתוצאה מהתאונה וציין כי בכוונתו להגיש ערעור משלו על פסק הדין.

4.

לאחר עיון בבקשה ובתשובה הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. הכלל הוא כי בעל דין זכאי ליהנות מפירות זכייתו בסמוך למתן פסק הדין (תקנה 145(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018; ע"א 2022/22 אחיהוד מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ נ' דמתי , פסקה 5 (12.4.2022); ע"א 2143/21 המאגר הישראלי לביטוחי רכב (הפול) נ' פלוני , פסקה 6 (22.4.2021)). על מנת לסטות מהכלל נדרש המבקש לעכב את ביצוע פסק הדין להוכיח כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו וכי סיכויי ערעורו טובים (ע"א 8248/21 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני , פסקה 21 (27.12.2021); ע"א 1733/22 שגב תעשיות שיש וגרניט בע"מ נ' פלוני , פסקה 4 (10.4.2022)). במקרים בהם מדובר בפסק דין כספי, עיכוב ביצועו ייעשה רק במקרים יוצאי דופן בהם המבקש הראה כי אם יתקבל הערעור, הזוכה לא יוכל להשיב את הכספים ששולמו לו (ע"א 8965/21 שלמה חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני , פסקה 4 (2.1.2022); ע"א 2005/22 פלונית נ' פלונית , פסקה 6 (5.4.2022); ע"א 5074/21 פישר נ' ברבי , פסקה 5 (11.8.2021)).

5.

המבקשת לא עמדה בנטל המוטל עליה. טענתה כי המשיב לא יוכל להשיב את הכספים נטענה בעלמא ללא תימוכין כלשהם. אמנם, נקבע בפסיקה כי במקרים בהם ניתן ללמוד על החשש להיווצרותו של מצב בלתי הפיך מן הנתונים הקיימים בהליך שעליו מוגש הערעור, לרבות פרוטוקולי דיונים, אין הכרח לצרף תצהיר מטעם מבקש עיכוב הביצוע (ע"א 2400/16 מ.א. עליאן בע"מ נ' אברהמי , פסקה 15 (12.4.2016); רע"א 7799/13 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני , פסקה 7 (26.11.2013)). ברם, למעט טענה כללית לפיה "ניתן אף להסתמך על פרוטוקולים מן הדיון ועל תצהיר [המשיב]" (פסקה ד.1 לבקשה)), המבקשת לא הפנתה לאמירה, ציטוט או אסמכתא כלשהם מתוך ההליך קמא התומכים בטענתה. בכך לא די. דברים אלה אמורים בפרט שעה שהמבקשת עצמה טוענת בבקשתה כי המשיב "השביח את שכרו באופן משמעותי בשנים שלאחר התאונה" (פסקה ב. לבקשה).

6.

אף אין לקבל את טענת המבקשת כי די בסכום שנפסק לטובת המשיב כדי להדגיש את הקושי בהשבתו. הסכום שעיכובו מבוקש אינו עולה כדי הסכומים הגבוהים המקימים כשלעצמם חשש לקיומו של קושי בהשבתם (והשוו למשל: ע"א 967/22 טיפול רפואי מידי (טר"מ) נ' עזבון המנוחה אביגיל פסיה גרוס ז"ל (8.3.2022); ע"א 1044/20 י.ש. נצר (1999) בע"מ נ' פלוני (26.7.2020); רע"א 6524/16 שירותי בריאות כללית נ' פלונית , 29.9.2016)).

הבקשה נדחית אפוא. המבקשת תישא בהוצאות המשיב בסך של 5,000 ש"ח.