ע"א 6888-23 ע"א 6888-23

בקשה לעיכוב ביצוע סך של 900,000 ש"ח מתוך החיוב הכספי שהוטל על המבקשת בפסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופט א' פורג) מיום 3.8.2023 בת"א 47161-02-19 בגדרו התקבלה תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 שהוגשה בעקבות תאונת דרכים שבה נפגעה המשיבה.

1.בפסק הדין נפסק לטובת המשיבה פיצוי בסך של 2,753,000 ש"ח בתוספת שכר טרחת עורך דין והוצאות. רכיבי הפיצוי כללו פיצוי בגין הפסדי שכר לעבר בצירוף ריבית בסך של 593,000 ש"ח; פיצוי בגין אובדן שכר לעתיד בסך של 1,485,000 ש"ח; הפסדי פנסיה בסך של 208,000 ש"ח; פיצוי גלובלי בגין עזרה לזולת בסך של 200,000 ש"ח; פיצוי גלובלי על דרך האומדנה בגין הוצאות רפואיות ובריכה בסך של 40,000 ש"ח; הוצאות ניידות בסך של 60,000 ש"ח; הוצאות נלוות בשל הצורך בהתאמת דיור (מכירה וקניית דירה) בסך של 100,000 ש"ח; ופיצוי בסך של 67,000 ש"ח בגין נזק שאינו ממוני.

2.על פסק הדין הגישו הן המבקשת והן המשיבה ערעורים לבית משפט זה שהדיון בהם אוחד. בד בבד עם הגשת ערעור המבקשת הוגשה הבקשה שלפנַי לעיכוב ביצוע חלקי של פסק הדין בסך של 900,000 ש"ח מתוך הסכום שחויבה לשלם למשיבה. המבקשת טענה בערעורה בין היתר, כי לא היה מקום לקבוע למשיבה בסיס שכר כה גבוה, דבר שהביא לפסיקת פיצוי בגין הפסדי השתכרות והפסדי זכויות פנסיה ביתר. לטענת המבקשת למשיבה לא ייגרם הפסד כלשהו מעיכוב ביצוע פסק הדין בסכום שהתבקש, שכן מדובר בעיקר בסכום המתייחס לרכיבי פיצוי הצופים את פני העתיד, כאשר בידי המשיבה יוותר סכום נכבד שכן בשלב זה יועבר לה פיצוי בסך של למעלה מ-2,270,000 ש"ח. על כן נוכח העובדה שהמבקשת היא חברת ביטוח, אין חשש שלא ניתן יהיה להיפרע ממנה אם תפסיד בערעורה. מאידך, המבקשת עלולה לעמוד בפני שוקת שבורה אם תזכה בערעורה.

3.המשיבה טענה מנגד כי דין הבקשה להידחות. לטענתה, המבקשת לא הוכיחה שתתקשה להיפרע ממנה אם יתקבל ערעורה. ההיפך הוא הנכון, שכן המשיבה היא בעליה היחידים של דירה ששוויה כ-4,000,000 ש"ח. המשיבה הוסיפה כי סיכויי ערעור המבקשת נמוכים מאוד, בעוד שסיכויי ערעורה גבוהים, שכן בית המשפט המחוזי גרע מכושר השתכרותה סכומים ניכרים, וגם יתר רכיבי הפיצוי הוערכו בחסר.

4.לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. כלל הוא כי הגשת ערעור לא תעכב את ביצוע ההחלטה שעליה מערערים (תקנה 145(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018). על המבקש עיכוב ביצוע להראות כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו וכי סיכויי ערעורו טובים, אם כי משקל הבכורה הוענק למאזן הנוחות (ראו למשל, מיני רבים: ע"א 5326/23 הרדור החדשה 2019 בע"מ נ' יצחק יונגר, נאמן, פסקה 10 (9.8.2023); ע"א 3682/23 מדינת ישראל – משרד הבריאות נ' פלוני, פסקה 8 (26.6.2023); ע"א 1856/23 עזבון המנוח אברהים סיאח עודה נ' מדינת ישראל, פסקה 2 (24.4.2023)).

במצב הדברים הרגיל, כאשר מדובר בבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין כספי, מאזן הנוחות נוטה לעבר דחיית הבקשה, שכן הנחת המוצא היא כי התשלום אינו יוצר מצב בלתי הפיך וכי כספים ששולמו על ידי המבקש ניתנים להשבה (ראו למשל: ע"א 2372/22 "הפול" חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני, פסקה 4 (28.4.2022); ע"א 8794/21 חי נ' גיא גיסין – נאמן להסדר נושים ובעלי המניות, פסקה 8 (17.1.2022)). מנגד, בתיקי נזקי גוף המגמה היא לעתים לעכב חלק מהפיצוי, במקרים שבהם נפסק סעד כספי משמעותי, אם אין בעיכוב הביצוע החלקי כדי לפגוע ברווחת הזוכה וקיים חשש שהוא לא יוכל להשיב את הכספים שישולמו לו (ע"א 4344/23 הכשרה - חברה לביטוח בע"מ נ' עיזבון המנוח פלוני ז"ל, פסקה 5 (13.7.2023); ע"א 7748/22 פלוני נ' פלונית, פסקה 5 (11.12.2022); ע"א 469/21 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני, פסקה 7 (31.1.2021); ע"א 8997/22 הכשרה חברה לביטוח בע"מ נ' עזבון המנוח ס.ע, פסקה 11 (9.2.2023)).

5.בענייננו, מבלי להתייחס לסיכויי שני הערעורים, החשש כי נוכח מצבה הכלכלי של המשיבה היא לא תוכל להחזיר את כספי הזכייה אינו ממשי והמבקשת לא השתיתה את טענתה בראיה כלשהי ואף לא ביססה כלל את חששה. כל שטענה הוא כי היא "עלולה לעמוד לפני שוקת שבורה היה ותזכה בערעורה". זאת גם בהתעלם מכך שהמשיבה היא בעלת נכס ממנו תוכל המבקשת לגבות את כספה בחוזר במידת הצורך. כמו כן סכום הפיצוי שנפסק השנוי במחלוקת אינו כה משמעותי. אכן אין בעיכוב הביצוע החלקי של פסק הדין כדי לפגוע ברווחתה של המשיבה בהתייחס לכך שמדובר בפיצוי הצופה פני עתיד. אך נקודת המוצא היא כאמור, כי אין מקום לעכב ביצוע פסקי דין כספיים אלא רק כאשר התשלום עלול ליצור מצב בלתי הפיך, דבר שעל פניו אינו מתקיים במקרה זה.

הבקשה נדחית.