ע"א 2040/13 עודד גולד נ. מדינת ישראל

1.

ההליך שבכותרת נסב על החלטת כב' סגנית הנשיאה ו' אלשיך מבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו שלא לפסול עצמה מלדון בעניינם של המערערים. המערערים לא הפקידו עירבון בהתאם להחלטה שניתנה בעניין, ובהמשך לכך הודיעו כי לא עלה בידיהם לגייס את סכום העירבון, ועוד הודיעו כי ניתן פסק-דין בהליך העיקרי המתנהל בבית המשפט קמא. על רקע זה ביקשו המערערים למחוק את הערעור, והוסיפו וביקשו כי המחיקה תעשה ללא צו להוצאות, בציינם כי אמנם המשיבה 1 הגישה תשובה לערעור, אך כי עשתה כן מבלי שנתבקשה.

המשיבה 1 מצידה מתנגדת לסיומו של ההליך ללא חיובם של המערערים בהוצאותיה בגין הגשת התשובה לערעור (ובגין ההודעה והתגובה שהגישה). עוד טוענת המשיבה 1 כי יש להורות על דחיית ההליך, שכן בקשת המחיקה הוגשה רק לאחר המועד הנדחה שנקבע להפקדת העירבון.

2.

מוסכם על הצדדים כי יש להורות על סיומו של ההליך, והגם שהעירבון לא הופקד במועדו סבורני כי בשים לב לעובדה שבקשת המחיקה הוגשה על ידי המערערים יום אחד בלבד לאחר המועד (הנדחה) שנקבע להפקדת העירבון ומשהודיעו כי אינם עומדים עוד על ההליך, נכון יהא להורות על מחיקתו, וכך אני מורה.

עם זאת סבורני כי הצדק עם המשיבה 1 כי יש לחייב את המערערים בהוצאותיה.

כידוע בעל דין המגיש הליך צריך וחייב להניח שהצד שכנגד יזדקק לשירותים משפטיים ויישא בהוצאות כדי לעמוד על זכויותיו, וכפועל יוצא חייב הוא להניח כי אם הוא חוזר בו מן ההליך שנקט, יעמוד יריבו על חיובו בהוצאות שנגרמו לו. בהתאם נקבע בפסיקה כי כאשר יוזם ההליך מבקש למחקו ללא קבלת הסעד המבוקש, על פני הדברים יש בכך להצביע על כך שהגשת ההליך לא היתה מוצדקת מלכתחילה, והנטל לסתור הנחה זו מוטל על כתפי יוזם ההליך. עוד יוזכר כי בערעור פסלות נוהגים סדרי דין מיוחדים, כך שכל בעלי הדין רשאים להשיב לערעור בתוך עשרה ימים מן המועד בו זה הומצא לידיהם, ובניגוד לעולה מטיעוני המערערים לא נדרשת כל החלטה המתירה להם לעשות כן (ראו תקנה 471ג(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984).

סבורני כי בענייננו ובשים לב לכך שטענות הערעור לא באו לכלל דיון ובירור ואין כל יסוד לקבוע כי יש להן אחיזה והמערערים לא הרימו את הנטל להוכיח כי הגשת ההליך היתה מוצדקת מלכתחילה, ובנוסף המשיבה 1 הגישה תשובה לערעור כפי שרשאית היתה לעשות על פי הוראת התקנות ואף הגישה בקשה לדחיית הערעור מחמת אי הפקדת עירבון, לא קמה הצדקה להטיל את העלויות כולן על כתפיה של המשיבה 1

(ראו והשוו : ע"א 7077/11

מכלוביץ נ' יקותיאל

(24.1.2012); ע"א 3271/08

קרבצוק נ' גיגי

(11.8.2008)). הדברים יפים במשנה תוקף נוכח העובדה שהודעת ובקשת המערערים בדבר מחיקת ההליך הוגשה רק כעשרים יום לאחר מתן פסק הדין בבית המשפט קמא ורק לאחר שהמשיבה 1 הגישה בקשה לדחיית ההליך מחמת אי הפקדת עירבון.

אשר על כן, הערעור נמחק, והמערערים ישאו בהוצאות המשיבה 1 בסך של 3,000 ש"ח.