פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
ע"א
21/11 - א'
בפני:
כבוד הרשמת
דנה כהן-לקח
המערערים:
1. בנק דיסקונט לישראל בע"מ
2. עו"ד אמנון לורך בתפקידו ככונס נכסים
נ ג ד
המשיבים:
1. עו"ד איתן ארז בתפקידו כמנהל מיוחד
לנכסי החייבת רחל
2. עו"ד יהונתן צברי בתפקידו כמנהל מיוחד לנכסי
החייבת
3. מצפה ארסוף בע"מ
4. הכונס הרשמי
בקשה לצירוף צד
החלטה
לפניי בקשת הגב' רחל סופר (להלן: הגב' סופר ) להצטרף כמשיבה לערעור.
1.
הערעור שבכותרת הוגש מטעם בנק דיסקונט לישראל בע"מ (להלן: בנק דיסקונט ) וכונס הנכסים מטעמו, כנגד פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 16.11.2010 (כב' סגנית-הנשיאה ורדה אלשייך). בקצרה יצוין כי בנק דיסקונט מימש נכס מקרקעין שהיה רשום על-שם המשיבה 3 - חברת מצפה ארסוף בע"מ (להלן: חברת ארסוף ), לאחר שהנכס שועבד לצורך הבטחת חובות אישיים של הגב' סופר וחברה אחרת. לאחר מימוש הנכס, נשארה יתרה כספית נכבדה בידי כונס הנכסים של בנק דיסקונט. יוער כי השאלה מי זכאי ליתרת הכספים האמורה של חברת ארסוף, שנויה במחלוקת בין המבקשת - הגב' סופר המצויה בהליכי כינוס נכסים, לבין מר בִּין – בעל מניות ומנהל לשעבר של חברת ארסוף שהוכרז כפושט רגל. לבית המשפט המחוזי הוגשה בקשה למתן הוראות מטעם המשיבים 1-2 שהינם המנהלים המיוחדים של נכסי הגב' סופר (להלן: המנהלים המיוחדים ). הבקשה למתן הוראות נסובה על השאלה מי ראוי שיחזיק ביתרת הכספים של חברת ארסוף עד להכרעה בשאלת הזכויות בכספים אלה - האם כונס הנכסים של בנק דיסקונט; או שמא המנהלים המיוחדים של נכסי הגב' סופר. בפסק-הדין נשוא ההליך שבכותרת קבע בית-המשפט המחוזי כי הכספים יחוזקו לעת עתה בידי המנהלים המיוחדים. מכאן ערעורו של בנק דיסקונט וכונס הנכסים מטעמו.
2.
בבקשה שלפניי עותרת הגב' סופר לצירופה כמשיבה לערעור. מהבקשה עולה כי הגב' סופר מסכימה לעמדת המנהלים המיוחדים הטוענים כי דין ערעורו של בנק דיסקונט להידחות. יחד עם זאת, לטענת הגב' סופר, אין בידי המנהלים המיוחדים את מלוא המידע הנדרש לצורך התמודדות עם טענותיו של בנק דיסקונט בערעור בהתחשב בכך שלפי הטענה, הגב' סופר ניהלה טרם הליך כינוס הנכסים בעניינה הליכים שההכרעה בהם רלוונטית לנושא הערעור. לטענת הגב' סופר, נוכח הנתק השורר בינה לבין המנהלים המיוחדים על נכסיה, המידע בנוגע לאותם הליכים מצוי בידיה ולא בידי המנהלים המיוחדים, ולפיכך ישנה חשיבות לאפשר לה לטעון את טענותיה בנפרד מהם. המערערים (בנק דיסקונט וכונס הנכסים מטעמו) מתנגדים לבקשת הצירוף, וכך גם חברת ארסוף המיוצגת על-ידי מר בִּין. המנהלים המיוחדים וכן המשיב 4 – כונס הנכסים הרשמי, אינם מתנגדים לצירופה של הגב' סופר כך שתוכל להגיש את טענותיה בנפרד מעמדת המנהלים המיוחדים לנכסיה, ובלבד שככל שיושתו על הגב' סופר הוצאות במסגרת ההליך, קופת הכינוס לא תשא בהן.
3.
בפתח הדברים ובהתייחס לנטען בבקשה, יובהר כי הגב' סופר לא היוותה צד עצמאי להליך שהתקיים בבית-המשפט המחוזי. אמת, בפתיח הבקשה למתן הוראות מטעם המנהלים המיוחדים וכן בפתיח תגובתו של בנק דיסקונט כפי שהוגשו לבית-המשפט המחוזי, צוין שמה של הגב' סופר כמי שמצויה בהליך כינוס נכסים במסגרתו מונו המנהלים המיוחדים. יחד עם זאת, בפסק-דינו של בית-המשפט המחוזי לא צוינה הגב' סופר כבעלת-דין נפרדת מהמנהלים המיוחדים על נכסיה. אף אין חולק כי הגב' סופר לא הגישה כתבי טענות מטעמה בהליך שהתקיים בבית-המשפט קמא. יתרה מזאת; טענת הגב' סופר בבקשה שלפניי היא כי כתבי-בית-הדין שהוגשו לבית-המשפט המחוזי לא הומצאו לידיה, וכי היא כלל לא ידעה על קיום ההליך בבית-המשפט המחוזי. בהתחשב בכל אלה, אין לומר כי הגב' סופר היוותה בעלת-דין עצמאית בהליך דלמטה, וממילא לא היתה חובה על המערערים לציינה כמשיבה לערעור לפי תקנה 424 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי ).
4.
בקשת הצירוף שלפניי צריכה להיבחן, אפוא, במשקפיה של תקנה 425 לתקנות סדר הדין האזרחי הקובעת כדלקמן:
425.צירוף משיב בידי בית המשפט
"בית המשפט שלערעור או הרשם רשאי להורות על צירוף משיב שלא היה בעל דין ולהמציא לו כתב ערעור מתוקן, ורשאי הוא לדחות בינתיים את הדיון בערעור, בתנאים שייראו לו צודקים, ורשאי בית המשפט ליתן פסק דין כאילו היה המשיב שצורף בעל דין מלכתחילה".
בבש"א 3973/91 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' קרנית , פ"ד מה(5) 457 (1991) נקבע כי בהתאם תקנה 425 הנ"ל, המבחן לצירוף בעל-דין נוסף בשלב הערעור הוא משולש: ראשית , יש לבחון אם מי שמבקש להצטרף להליך עלול להיפגע ישירות מתוצאות ההכרעה במחלוקת נשוא ההליך הערעורי; שנית , יש לבחון האם ראוי שתוצאות ההכרעה יכבלו גם את מבקש ההצטרפות במעשה-בית-דין; ושלישית , יש לוודא כי שיקולים של סדר דיוני ויעילות מצדיקים את הצירוף המבוקש.
5.
יישום אמות-המידה בנסיבות המקרה שלפניי מושך לכיוונים מנוגדים: מחד גיסא , בעניינה של הגב' סופר ניתן צו כינוס קבוע על נכסיה עוד ביום 31.12.2009. יצוין כי כיום תלויה ועומדת לפני בית-המשפט המחוזי בקשה מטעם המנהלים המיוחדים להכריז על הגב' סופר כפושטת רגל. עם זאת, טרם ניתנה הכרעה בבקשה האמורה, ולפיכך הגב' סופר אינה בבחינת פושטת רגל בשלב זה. כידוע, צו כינוס נכסים אינו מדיר את החייב מנכסיו, אלא מוביל לכך שהכונס הרשמי מתמנה ככונס עליהם. במקרה דנן, ההליך שבכותרת נוגע לכספים שלטענת הגב' סופר צריכים להיכלל בגדר נכסיה המצויים בכינוס. לטענתה, יש בידיה מידע אודות הליכים קודמים שניהלה בעצמה טרם צו כינוס הנכסים, אשר משיקים לערעור שבכותרת ורלוונטיים להכרעה בו. נראה כי בין הגב' סופר לבין המנהלים המיוחדים שורר נתק בין היתר עקב טענות המנהלים המיוחדים כנגד התנהלותה של הגב' סופר בהליכים אחרים. לטענת הגב' סופר, רק לאחרונה נודע לה על ההליך, ומכאן בקשתה להצטרף לערעור שבכותרת ולהביא את טיעוניה באופן עצמאי. כאמור, המנהלים המיוחדים וכן כונס הנכסים הרשמי אינם מתנגדים למתן אפשרות לגב' סופר להציג טענותיה בערעור בנפרד מהם. יוער כי בקשת ההצטרפות הוגשה בשלב מיקדמי של ההליך, בטרם הוגשו סיכומים על-ידי מי מהצדדים. טעמים אלה מצדדים לכאורה במתן אפשרות לגב' סופר להביא טענותיה באופן עצמאי מהמנהלים המיוחדים שאינם מתנגדים לכך, על-מנת שמלוא התמונה תובא לפני ערכאת הערעור.
מאידך גיסא , מבקשתה של הגב' סופר עולה כי קו הטיעון אותו היא מבקשת להציג בערעור הוא כי דין הערעור להידחות שכן היא בעלת הזכויות ביתרת הכספים שנשארו לאחר מימוש נכס המקרקעין שהיה רשום על-שם חברת ארסוף, וממילא על המנהלים המיוחדים להחזיק בכספים אלה. בהקשר זה, לא אוכל להתעלם מטענת המערערים לפיה קו הטיעון האמור עלול להרחיב יתר על המידה את יריעת המחלוקת בין הצדדים, שכן בפסק-דינו של בית-המשפט המחוזי נקבע כי הוא אינו מכריע בשאלה למי הזכויות ביתרת הכספים הנדונים, וכי ענינו של פסק-הדין הינו רק בשאלה מי יחזיק בכספים שבמחלוקת עד לבירור מלוא הטענות בנוגע לזכויות בכספים אלה במסגרת הליך נפרד (ראו למשל: פסקאות 6 ו- 10 לפסק-הדין). בהתחשב בכך, העלו המערערים חשש שמא צירופה של הגב' סופר כמשיבה לערעור יוביל להרחבה ניכרת של יריעת המחלוקת ולהכבדה על הדיון בערעור. לצד זאת, יש להביא בחשבון כי בפסק-דינו ראה בית-המשפט המחוזי להתייחס להליכים אחרים בין הצדדים, אשר חלקם נוהלו על-ידי הגב' סופר בעצמה, ומכאן בקשתה של הגב' סופר להצטרף להליך.
6.
לאחר בחינת מכלול השיקולים האמורים, באתי למסקנה כי בשלב מקדמי זה של הדיון אין מקום לדחות על הסף את בקשתה של הגב' סופר להצטרף כמשיבה להליך. עם זאת, נוכח החשש מפני הרחבה מיותרת של יריעת המחלוקת, אינני רואה להורות בשלב זה על צירופה של הגב' סופר כמשיבה, ובקשתה תובא לפני הרכב השופטים שידון בערעור. הגב' סופר תגיש עיקרי טיעון מטעמה במועד ובהיקף שנקבעו לסיכומי המשיבים בהליך, ותציין במסגרתם בקצרה את נימוקי בקשתה להצטרף להליך ואת טיעוניה לגוף הערעור. המערערים ימציאו לגב' סופר תוך 5 ימים מעת המצאת החלטה זו עותק מהודעת הערעור ומצו הסיכומים שניתן בתיק. המזכירות ובעלי-הדין ימציאו לגב' סופר החלטות וכתבי בית דין שיוגשו בהמשך ההליך, בהתאמה. המזכירות תדאג לעדכון מתאים בתוכנת ניהול התיקים.
החלטה זו תתויק בתיקי השופטים שיישבו בדין. אין צו להוצאות בהליך שלפניי.
ניתנה היום, י"ט באדר א'
תשע"א (23.2.2011).
דנה כהן-לקח
, שופטת
ר ש מ ת