ע"א 5814/11 רחל סופר נ. עו"ד איתן שלמה ארז

זוהי בקשה לעיכוב ביצוע החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' סגנית הנשיאה ורדה אלשיך) אשר הורה למבקשת למסור לידי המשיבים 2-1, המנהלים המיוחדים לנכסי המבקשת, בתוך חמישה ימים, ייפוי כוח כללי בינלאומי מטעמה, אשר יאפשר להם לפעול למימוש נכסיה המצויים בחו"ל (להלן: ייפוי הכוח ).

1.

ביום 31.12.2009 ניתן בבית משפט קמא צו כינוס נגד המבקשת, לאחר שהמשיב 2 (להלן: עו"ד צברי ) הגיש נגדה התראת פשיטת רגל, ובית המשפט מינה את עו"ד צברי ואת המשיב 1 (להלן: עו"ד ארז ) למנהלים מיוחדים על נכסיה. בחודש אפריל 2010 ביקשו המנהלים המיוחדים מבית המשפט כי יורה למבקשת להעביר לידיהם ייפוי כוח כללי בינלאומי שיאפשר להם לפעול למימוש נכסיה המצויים בחו"ל. כמו כן התבקש בית המשפט להוציא צו מניעה האוסר על ביצוע דיספוזיציה בחשבונות בנק ובנכסים שהמבקשת מנהלת בחו"ל וכן להורות לה להעביר העתק של חוזה השכירות של דירת מגוריה. בכל הנוגע לבקשה למתן ייפוי הכוח טענה המבקשת כי מדובר בבקשה מיותרת משום שאין לה כל נכסים בחו"ל הניתנים להעברה לקופת הכינוס וכי ייפוי הכוח המבוקש הינו גורף ופוגעני משום שהוא מקנה למנהלים המיוחדים זכות לעשות ברכושה כרצונם ולפעול בשמה ובמקומה בכל דבר ועניין. בהחלטתו מיום 25.7.2011 נעתר בית המשפט לבקשות כולן. ביחס לייפוי הכוח נקבע כי טענת המבקשת יוצרת "מעגל שוטה" וכי התנגדותה מבוססת על הנחה לפיה אין לה נכסים בחו"ל, אף שקיימות ראיות לכאורה התומכות במפורש בקיומם של נכסים כאלה. עוד ציין בית המשפט כי אם אכן אין למבקשת נכסים בחו"ל, לא ברור כיצד יפגע בה ייפוי הכוח. בית המשפט הוסיף וציין כי ככל שיש למבקשת נכסים בחו"ל הרי שמתוקף צו הכינוס הם מוקנים למנהלים המיוחדים, וייפוי הכוח אינו אלא אמצעי לצורך ביצוע תפקידם אל מול גורמים שונים.

2.

בקשה שהגישה המבקשת לעיכוב ביצוע ההחלטה ביחס למתן ייפוי הכוח נדחתה בהחלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 4.8.2011. בהחלטתו קבע המשפט כי אין לקבל את טענת המבקשת לפיה היא אינה נדרשת ליתן ייפוי כוח כאמור מאחר שבידי המנהלים המיוחדים כספים רבים שדי בהם לתשלום חובותיה. בית המשפט ציין כי טענה זו הינה בבחינת תרתי דסתרי בדיני פשיטת הרגל, מה גם שהבעלות בחלק מן הכספים המצויים בקופת הכינוס שנויה במחלוקת. אשר לטענת המבקשת לפיה מתן ייפוי הכוח יוביל לפגיעה בשמה הטוב ובמוניטין שיש לה אצל הגורמים אליהם יפנו המנהלים המיוחדים קבע בית המשפט כי המבקשת מנסה להיבנות מעוולתה בכך שהיא מפרה במופגן את הדין ומגישה בקשה לעיכוב ביצוע.

3.

ביום 9.8.2011 הגישה המבקשת לבית משפט זה ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי ככל שהיא נוגעת לחיובה למסור את ייפוי הכוח למנהלים המיוחדים, ולצידו הבקשה שבכאן לעיכוב ביצועה של החלטה זו. לטענת המבקשת, אין כל צורך במתן ייפוי הכוח שכן אין לה נכסים בחו"ל מלבד מניות בחברה בנפאל המשועבדות לבנק בנפאל. בנוסף יש לה חשבון בנק בשוויץ שאינו פעיל ומעולם לא הייתה בו יתרת זכות. לטענת המבקשת, המנהלים המיוחדים לא הציגו כל ראיה בדבר נכסים נוספים וניתן היה להסתפק במתן ייפוי כוח ספציפי לעניין מניותיה בחברה הנפאלית וחשבון הבנק בשוויץ, ולכך היא אינה מתנגדת. כמו כן טוענת המערערת כי עיכוב ביצוע ההחלטה לא יגרום כל נזק למשיבים או לקופת הכינוס מפני שממילא בית המשפט אסר עליה לבצע דיספוזיציה כלשהי בנכסיה. לעומת זאת, כך לטענת המבקשת, מתן ייפוי הכוח יגרום לה נזק בלתי הפיך שכן המנהלים המיוחדים יוכלו לפנות לכל גורם שהיה מצוי בקשרים עסקיים עימה, ובעקבות זאת ייחשפו אותם גורמים לכך שהיא מצויה בהליכי כינוס והדבר יפגע קשות בקשרים העסקיים אותם טיפחה במשך שנים, באמינותה, במוניטין הבינלאומי שלה וביכולתה לשוב ולעסוק בתחום מומחיותה הייחודי (פיתוח זני ורדים) עם סיום הליכי פשיטת הרגל. המבקשת טוענת כי מתן ייפוי הכוח יפגע בחופש העיסוק שלה ובכבודה, שכן אין ביכולתה לפנות כיום לכל תחום עיסוק אחר. המבקשת מוסיפה וטוענת כי בניגוד לסברתו של בית משפט קמא היא אינה מנהלת כיום עסקים בחו"ל, והיא מוסיפה ומלינה על כך שהחלטת בית המשפט ניתנה מבלי שנערך דיון הוכחות ומבלי שנחקרו עדים. לטענת המבקשת, טענותיה יפות במיוחד נוכח העובדה שהיא טרם הוכרזה פושטת רגל וביכולתה לפרוע את מלוא החובות לכלל נושיה. לדבריה, חובותיה עומדים על כ-3.3 מיליון ש"ח ואילו בקופת הכינוס מצויים כספים בסך הקרוב לשבעה מיליון ש"ח והיא מוסיפה ומציינת שקיים סיכוי גבוה כי תתקבל בקשתה לאישור הסדר נושים, שהדיון בה קבוע ליום 21.11.2011 (באותו מועד תידון גם בקשת המנהלים המיוחדים להכריז על המבקשת פושטת רגל). לבסוף טוענת המבקשת כי המנהלים המיוחדים בתיק דנן אינם "פקידי בית משפט" אובייקטיביים והם נגועים בניגוד עניינים ובפרט עו"ד צברי, שהינו כפי שיפורט להלן נושה של המבקשת.

4.

בתגובה לבקשה טוענים המנהלים המיוחדים כי המבקשת מנסה להתחמק מפירעון חובותיה באופן מתוחכם וחמקמק ופועלת בדרכי מרמה, כחלק מהתנהלותה הכללית. לטענתם, מדובר בערעור סרק שסיכוייו קלושים וכל מטרתו "קניית זמן" על-מנת לאפשר למבקשת להבריח את נכסיה הרבים בחו"ל. מדובר לטענתם בחייבת המצטיינת ביצירת מבני אחזקה מורכבים להסוואת בעלותה בנכסים שונים, ולדבריהם הוצגה לבית המשפט תשתית נרחבת לפיה היא שולטת בשלל חברות (בעיקר חברות Off Shore זרות) וחיה ברמת חיים גבוהה ביותר. חברות אלו, כך נטען, הן בעלות נכסים בשווי מיליוני דולרים בארץ ובחו"ל, וייפוי הכוח חיוני על-מנת לתפוס את נכסי המבקשת המוברחים מנושיה בדרכים עקלקלות.

כונס הנכסים הרשמי סבור אף הוא כי דין הבקשה להידחות שכן הליך פשיטת רגל הינו הליך פומבי, המפורסם ברשומות ובאמצעי התקשורת, ואחת ממטרותיו היא איתור נכסי החייב לטובת כלל נושיו. כמו כן טוען כונס הנכסים הרשמי כי סיכויי הערעור אינם גבוהים מן הטעם שהחלטתו של בית משפט קמא מבוססת על ממצאים עובדתיים מובהקים שמקורם בהערכת גרסת המבקשת אל מול גרסת המנהלים המיוחדים והתשתית הראייתית שהניחו בפניו. לבסוף טוען כונס הנכסים הרשמי כי אילו היה מדובר בבקשה לפשיטת רגל שהייתה מגישה המבקשת עצמה, סביר להניח שהתנהלותה כפי המתואר בתגובת המנהלים המיוחדים הייתה מביאה לביטול הליכי פשיטת הרגל, אך מכיוון שעסקינן בצו כינוס שניתן לבקשת נושה, הורה בית המשפט על המצאת ייפוי הכוח ובהחלטה זו לא נפל פגם.

בתשובה לטענות אלו טוענת המבקשת, בין היתר, כי היא אישה ישרה והגונה שנקלעה שלא בטובתה לקשיים כלכליים, כי הדמות שמנסים המנהלים המיוחדים לצייר כלל אינה דמותה וכי היא פעלה כדין ובאופן אישי ולא באמצעות חברה כלשהי ואין לה נכסים שלא דיווחה עליהם כנדרש.

5.

בהחלטתו מיום 6.9.2011 הורה כב' השופט א' א' לוי לצדדים להבהיר את עמדתם באשר לטענת המבקשת כי חובותיה בני-פירעון. בעניין זה טוענים המנהלים המיוחדים כי מדובר ב"הטעיה בה עושה שימוש החייבת כקרדום לחפור בו" וכי מצבת החובות שלה טרם התגבשה באופן סופי, שכן שתי תביעות חוב גדולות טרם הוכרעו - האחת היא תביעת בנק המזרחי-טפחות והשנייה היא תביעתו של עו"ד צברי הנבדקת על-ידי מנהל מיוחד חיצוני. בנוסף מציינים המנהלים המיוחדים כי קיימים שני ערעורי נושים התלויים ועומדים בפני בית משפט קמא במסגרתם מבוקש להגדיל את החוב בכחמישה מיליון ש"ח. עוד מציינים המנהלים המיוחדים כי גם בהתעלם מתביעת החוב של עו"ד צברי הוגשו תביעות חוב בסך כולל הגבוה מחמישה-עשר מיליון ש"ח, בעוד שבקופת הכינוס ישנם כשישה מיליון ש"ח וגם לגבי סכום זה מתנהלים שני הליכים משפטיים בהם נטען לזכויות בו. מכאן עולה, כך לטענת המנהלים המיוחדים, כי אין למבקשת יכולת פירעון. כונס הנכסים הרשמי תומך אף הוא בעמדת המנהלים המיוחדים לעניין זה.

6.

בתשובה לתגובה אחרונה זו טוענת המבקשת כי חובה אינו עומד על חמישה-עשר מיליון ש"ח; כי בתחשיב חובותיה היא הביאה בחשבון את כל תביעות החוב שאושרו נגדה, כולל תביעת החוב של בנק המזרחי-טפחות וסכום הקרן של תביעת עו"ד צברי; וכי קיים פסק דין חלוט הקובע את זכותה בכספים שצדדים שלישיים טוענים לזכויות בהם. לטענת המבקשת, כל נכסיה הובאו לקופת הכינוס לשם הסדר עם נושיה, ובכוונתה להגיע להסדר כאמור ולבטל את הליכי פשיטת הרגל. המבקשת מוסיפה ומדגישה כי אחת מטענותיה המרכזיות בערעור עניינה ניגוד העניינים החמור בו מצויים המנהלים המיוחדים, הנובע בעיקר מכך שעו"ד צברי עצמו הינו נושה שלה והחוב שלו הוא טוען אמור להידון בקרוב בבית הדין הארצי לעבודה. בכל הנוגע לטענת ניגוד העניינים נסמכת המבקשת על החלטתו של בית משפט קמא מיום 15.9.2011, שניתנה על רקע העסקתו של עו"ד צברי על-ידי המבקשת בעבר ופסק בוררות שניתן בהקשר זה בשנת 2006 בו נקבע, בין היתר, כי על המבקשת לשלם לצברי סך של 204,166 ש"ח (קרן) נכון ליום 25.9.2001 בצירוף הפרשי הצמדה וריבית בשיעור של 20% לחודש. בשנת 2008 אושר פסק הבוררות בבית הדין לעבודה ואילו בקשה לביטולו שהגישה המבקשת לא נדונה לאחר שהמבקשת לא הפקידה ערובה כנדרש. בהתבסס על פסק הבורר הגיש עו"ד צברי לבית משפט קמא תביעת חוב בסכום עתק של כ-3.89 טריליון ש"ח ובית משפט קמא הורה לו להפחית את התביעה ולהעמידה על סכום הקרן. בקשה נוספת שהגישה המבקשת לביטול פסק הבוררות נדחתה מחמת מעשה בית דין, ועל החלטה זו תלוי ועומד ערעור שהגישה המבקשת לבית הדין הארצי לעבודה. במקביל, פנו המנהלים המיוחדים לבית משפט קמא בבקשה לאסור על המבקשת לנהל הליכים משפטיים ללא אישורו, ובהחלטה מיום 15.9.2011 קיבל בית המשפט את הבקשה, למעט לגבי ההליך בבית הדין לעבודה. בית המשפט ציין בהחלטתו, בין היתר, כי עו"ד צברי "מצוי במצב מובהק של ניגוד עניינים" בכל הנוגע להליך בבית הדין כיוון שהוא המוטב על-פי פסק הבוררות שאת ביטולו מבקשת המערערת. עוד צוין כי מבלי להמעיט ביושרתו של עו"ד צברי, מינויו למנהל מיוחד בתיק שבו הוא עצמו הנושה העיקרי מהווה חריג לכלל הרחב האוסר על נושה לשמש בעל תפקיד וכי מצב הדברים שנוצר "מעורר אי נוחות, שאף העובדה כי תביעת החוב של עו"ד צברי תידון בידי בודק אחר, אינה מטשטשת לחלוטין את עקבותיה". אשר לעו"ד ארז צוין כי הוא "הפך במידה רבה ל'שותף' (וכמעט 'שותף למאבק') של עו"ד צברי בכל הנוגע לחייבת" וכי קיים קושי לדרוש ממנו לפעול באובייקטיביות ביחס למאבק הכספי שבין השניים. בית משפט קמא ציין כי עמדתו בעניין זה מתחזקת גם נוכח העובדה שחרף הזמן הרב שחלף, לא הייתה כל התקדמות ממשית בבדיקת תביעת החוב של עו"ד צברי.

להשלמת התמונה יצוין כי גם נגד רכיב מסוים של החלטה זו הגישה המבקשת ערעור התלוי ועומד בבית משפט זה (ע"א 7014/11).

7.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות בכפוף לסייג שיפורט להלן.

כידוע, בעל דין שזכה בהליך זכאי לממש את פירות זכייתו. על-מנת שבית המשפט ייעתר לבקשה לעיכוב ביצוע פסק דין על המבקש לשכנעו כי סיכוייו להצליח בערעור טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו במובן זה שיישום פסק הדין טרם הכרעה בערעור יקשה באופן ממשי על החזרת המצב לקדמותו, במידה שהערעור יתקבל (ראו: ע"א 2503/11 עיזבון המנוחה בועז בתיה ז"ל נ' בנק אוצר החייל בע"מ , פיסקה 6 (טרם פורסם, 29.5.2011); ע"א 1264/11 לוין נ' רו"ח אהרון זוהר , פיסקה 7 (טרם פורסם, 11.5.2011)). במקרה שלפנינו, טענת המבקשת בדבר חשש מפני פגיעה במוניטין בעקבות מתן ייפוי הכוח אין בה כדי להצדיק היעתרות לבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, ולו מן הטעם שהיותה של המבקשת בהליכי כינוס נכסים הוא עניין פומבי המפורסם ברשומות ובעיתונות (ראו סעיף 24 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980). לכך יש להוסיף כי הנזק לו טוענת המבקשת אינו בלתי הפיך וככל שהליכי פשיטת הרגל נגדה יסתיימו והיא תפרע את חובותיה, יהיה ביכולתה לעדכן בכך את כל הגורמים הרלוונטיים, לרבות הגורמים שעימם היא מקיימת לטענתה קשר עסקי. נוסף על כך, לא ברור על מה מבוססת טענת המבקשת לפיה ייפוי הכוח ישמש לצרכים של "ריגול תעשייתי". המנהלים המיוחדים ציינו בסעיף 2 לתשובתם לבית משפט קמא מיום 20.6.2010, כי הם "... מתחייבים לעשות שימוש בייפוי כוח זה רק לשם ביצוע פעולות כדין ובאישור ביהמ"ש הנכבד...", ולמותר לציין כי חזקה היא שלא ייעשה בייפוי הכוח כל שימוש לרעה ושכל פעולה בלתי הפיכה מכוחו תובא לאישורו של בית משפט קמא. זאת ועוד, הממצאים שיעלו בעקבות בדיקת נכסיה של המבקשת תהיה להם השפעה על הדיון הקבוע בבקשתה לאישור הסדר נושים ובבקשת המנהלים המיוחדים להכריז עליה פושטת רגל, הקבוע כאמור ליום 21.11.2011 בפני בית משפט קמא, וגם מטעם זה אין להיעתר לבקשה. בנסיבות אלו כולן, באיזון שבין הנזק העלול להיגרם למבקשת כתוצאה מביצוע החלטתו של בית משפט קמא לבין הנזק העלול להיגרם לנושים בעקבות העדר היכולת להגיע לכל מסת נכסיה של המבקשת, ידם של הנושים על העליונה. יחד עם זאת, נוכח אמירותיו של בית משפט קמא בהחלטתו מיום 15.9.2011 ביחס לניגוד העניינים שבו מצוי עו"ד צברי ונוכח העובדה שתלויה ועומדת בפניו בקשה שהגישה המבקשת להעבירו מתפקידו (בקשה הקבועה לדיון ליום 30.1.2012), מן הראוי כי ייפוי הכוח יינתן בשלב זה לעו"ד ארז בלבד, בלא שיש בכך משום הבעת עמדה כלשהי לגבי הטענות שהעלתה המבקשת בהקשר זה לגופן.

המזכירות תדאג לקבוע את הדיון בערעור לאותו המועד שבו קבועים דיונים ב-ע"א 9032/10 ו-ע"א 21/11 בשל הסוגיות המשותפות העולות בערעורים אלה.

בכפוף לאמור לעיל, הבקשה נדחית.