ע"א 9032/10 עו"ד איתן ארז, בתפקידו כמנהל מיוחד לנכסי החייבת נ. CITIBANK

השופט א' גרוניס:

1.

בבית המשפט המחוזי בתל-אביב מתנהלים הליכי פשיטת רגל לגבי החייבת רחל סופר-סייג (להלן-החייבת). ההליכים נפתחו לבקשתו של נושה. ביום 31.12.09 ניתן צו כינוס ואילו ביום 30.11.11 ניתנה הכרזת פשיטת רגל. במסגרתו של ההליך נדונו בקשות רבות ושונות. החייבת הייתה, כמו כן, בעלת דין בהליכים שונים מחוץ למסגרתו של הליך פשיטת הרגל.

2.

החייבת הייתה אחד הנתבעים בתובענה שנדונה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב. מדובר בת"א 1790/03 (להלן-התובענה). הנתבעת 1 בתובענה הייתה חברה זרה בשם Clanport International Limited

(להלן-קלנפורט). נתבעים נוספים היו בני משפחה של החייבת. בתובענה הושג הסדר פשרה שניתן לו תוקף של פסק דין (שהוכתר פסיקתא) ביום 18.10.10 (על ידי כבוד השופטת ד"ר מ' אגמון-גונן). במסגרת פסק הדין המוסכם חוייבו החייבת, קלנפורט ונתבעים נוספים לשלם למשיבים 2-1 דכאן, הם התובעים בתובענה, סכום של כ-10.5 מיליון ש"ח. בפסק הדין אף אושרו עיקולים שהוטלו. במסגרת אישור העיקולים נצטווה בנק דיסקונט לישראל בע"מ להעביר למשיבים 2-1 סכום כסף שעוקל ונמצא בחשבונה של קלנפורט. ואכן הבנק העביר למשיבים 2-1 סכום של כ-4.8 מיליון ש"ח.

3.

המערערים בשני הערעורים שבפנינו שימשו במועדים הרלוונטיים כמנהלים מיוחדים לעניין הליכי הכינוס שננקטו לגבי החייבת. כיום הם משמשים כנאמנים לנכסי החייבת. המערערים עצמם לא נטלו חלק בתובענה. החייבת יוצגה בתובענה על ידי עורך דין, שפעל בידיעתם של המערערים. איננו נדרשים להצגה מלאה ומדויקת של היחסים בין המערערים לבין הפרקליט שייצג את החייבת בתובענה. מכל מקום, המערערים הגישו בקשה לביטול פסק הדין המוסכם מיום 18.10.10. הבקשה נדחתה ביום 22.11.10 (על ידי כבוד השופטת מ' אגמון-גונן). על החלטה זו הוגש הערעור בע"א 9032/10. לאחר דחיית בקשתם זו הגישו המערערים, בגדרי הליך פשיטת הרגל,

בקשה לחייב את המשיבים 2-1 להעביר לקופת פשיטת הרגל את הסכום של 4.8 מיליון ש"ח, שהועבר למשיבים 2-1 מבנק דיסקונט, בעקבות אישור העיקול בפסק הדין מיום 18.10.10. בקשתם זו של המערערים נדחתה ביום 8.8.11 (על ידי כבוד סגנית הנשיאה ו' אלשיך). על החלטה זו הוגש הערעור בע"א 7183/11.

4.

טענתם של המערערים בהליכים השונים בבית המשפט המחוזי ובפנינו היא כי קיימת זהות בין החייבת לבין קלנפורט וכי נכסיה של קלנפורט הם נכסיה של החייבת. על כן, הכספים שנמצאו בחשבונה של קלנפורט בבנק דיסקונט, והועברו למשיבים 2-1 בעקבות אישור העיקול, הם כספיה של החייבת ולכן מהווים הם חלק מנכסי החייבת, שהוקנו לנאמנים, ושיש לחלקם בין הנושים. לפיכך, כך גורסים המערערים, על המשיבים 2-1 להעביר את הכספים לקופת פשיטת הרגל.

5.

אנו סבורים כי טענותיהם האמורות של המערערים חייבות להתברר בגדרה של בקשה שעליהם להגיש במסגרת תיק פשיטת הרגל של החייבת. האמירות השונות בהחלטות שנתקבלו בעבר לגבי היחס והקשר בין החייבת לקלנפורט (כולל בהחלטה מיום 30.11.11 להכריז את החייבת פושטת רגל) היו בגדר אמרות אגב. עד כה לא נדונה השאלה האמורה כשאלה מרכזית ועיקרית בהליך כלשהו. בגדר בקשה כזו, שתוגש במסגרת הליך פשיטת הרגל יוכלו, כמובן, כל המשיבים להעלות את טענותיהם. כך אף המשיבים 2-1 הטוענים, בין השאר, כי המערערים מושתקים מלטעון כי הכספים שהועברו אליהם צריכים לעבור לקופת פשיטת הרגל. נוסיף עוד, כי חובה לצרף כמשיבים נוספים בבקשה שתוגש אף את הנתבעים הנוספים בתובענה, שהרי ייתכן שהם עלולים להיפגע אם המשיבים 2-1 יידרשו להעביר לקופת פשיטת הרגל את הכספים שהועברו להם. ראוי כי בקשתם של המערערים תוגש בהקדם.

6.

לפיכך, הערעורים מתקבלים בחלקם, כאמור בפיסקה 5 לעיל.

לא ייעשה צו להוצאות.