עע"מ 5330/18 יעקב צביאל נ. עיריית בני ברק

1.

לפניי בקשת המערער לצירוף שני מוצגים נוספים מטעמו וזאת לאחר שהוגש על ידו ביום 13.11.2018 כרך המוצגים בערעור. המשיב 3 מסכים לבקשה. המשיבות 2-1 מתנגדות לבקשה.

2.

ההליך דנן מופנה כנגד פסק-דינו של בית המשפט לענינים מינהליים בתל אביב-יפו מיום 12.6.2018 בעת"מ 37390-01-18 (כבוד השופטת ר' ברקאי ). בפסק-הדין נמחקה על הסף עתירה מינהלית שהגיש המערער משנמצא בין היתר כי העתירה מיצתה את עצמה לאחר שניתן על ידי המשיבות 2-1 היתר בנייה למבנה מושא העתירה. עוד נקבע בפסק-הדין כי אין מקום להיעתר בנסיבות העניין לבקשה לתיקון העתירה שהגיש המערער לאחר מתן היתר הבנייה כאמור, וזאת לנוכח מסקנתו של בית המשפט לענינים מינהליים כי התיקון המבוקש "אינו תיקון טכני, כי אם תיקון מהותי של העובדות המהוות בסיס לעתירה וכן תיקון הסעדים המבוקשים בעתירה".

3.

ביום 12.7.2018 הגיש המערער לבית משפט זה ערעור על פסק-הדין. בהתאם לצו סיכומי הטענות שניתן בהליך הגיש המערער את סיכומיו העיקריים ביום 13.11.2018 וצירף כרך מוצגים הכולל 12 מוצגים שונים. בהמשך לכך, ביום 27.1.2019 הוגשו סיכומיו העיקריים של המשיב 3 וביום 14.2.2019 הוגשו סיכומים עיקריים מטעם המשיבות 2-1. יצוין כי בקשה שהגיש המערער להוצאת סיכומי המשיבות 2-1 מחמת איחור בהגשתם – נדחתה בהחלטת כבוד הרשמת ש' עבדיאן

מיום 25.2.2019. עוד חשוב לציין כי על פי החלטתה של כבוד הרשמת רשאי המערער להגיש סיכומי תשובה מטעמו עד ליום 1.4.2019.

4.

בסיכומי המשיבות 2-1 נטען, בין היתר, כי "המערער מבקש בערעור דנן לאפשר את תיקון העתירה או לקיים דיון בעתירה המקורית כל זאת מבלי שצירף למוצגיו לא את העתירה המקורית ואף לא את בקשתו לתיקון העתירה ואף לא החלטות ביניים מהותית של בית משפט קמא". בנסיבות אלה נטען על ידי המשיבות 2-1 בסיכומיהן כי יש לסלק על הסף את הערעור. על רקע זה הגיש המערער ביום 25.2.2019 בקשה להוספת שני מוצגים מטעמו לתיק הערעור - כתב העתירה המקורית והבקשה לתיקון העתירה. לטענת המערער, רק לאחר שהוגשו סיכומיהן של המשיבות 2-1 התברר לו כי "נפלה טעות טכנית בסיכומי המערער ובתיק המוצגים שהוגש, כך שהושמטו שני מוצגים מהתיק, אשר אל תוכנם מופנה בית המשפט במסגרת הסיכומים והערעור". המשיב 3 הסכים כאמור לבקשה להוספת שני המוצגים ואולם המשיבות 2-1 מתנגדות מצידן לבקשה ולטענתן אין מדובר ב"טעות טכנית" כי אם ב"תגובה של המערער לטענה מהותית שהועלתה בסיכומי המשיבות ולכן דינה להידחות".

5.

בחנתי את טענות הצדדים והגעתי למסקנה כי יש לקבל את הבקשה להוספת שני המוצגים מושא הבקשה והכל כפי שיפורט להלן.

הכלל הוא שעל בעלי-הדין להגיש את מוצגיהם במועד שנקבע להגשת הסיכומים העיקריים . כך עולה מתקנה 438 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין ) אשר חלה בענייננו מכוח תקנה 34 לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א-2000, וכך אף נקבע בסעיף 6 לצו הסיכומים שניתן בהליך דנן ביום 7.10.2018. כפי שנקבע בפסיקה, הטעם העומד בבסיסו של כלל זה הוא "כי צירוף מוצגים ואסמכתאות בשלב סיכומי התשובה עלול ליצור יתרון דיוני לא הוגן, באשר המשיב אינו יכול להתייחס לכך במסגרת הסיכומים בכתב שהוגשו מטעמו" (ע"א 9032/10 עו"ד ארז נ' Citibank N.A. Tel Aviv

(8.1.2012)).

6.

עם זאת, תקנה 443 לתקנות סדר הדין מאפשרת לרשם בית המשפט להתיר לבעל דין "...הגשת תיק מוצגים נוסף, ובלבד שהמבקש הראה סיבה מספקת לכך, והדבר לא יגרום לדחיית מועד הדיון". בפסיקתו של בית משפט זה נקבע כי כאשר בעל דין מבקש לצרף מוצגים נוספים לאחר שהגיש את סיכומיו העיקריים ראוי לשקול, בין היתר, את המועד שבו הוגשה הבקשה לצירוף מוצגים; את הסיבה לאי-צירוף המוצגים במועד; ואת המידה שבה הגשת המוצגים תשרת את יעילות הדיון, או להבדיל תיצור סרבול, עיכובים בבירור ההליך או פגיעה בזכויות דיוניות של הצד שכנגד (ראו ע"א 8250/11 קרד גרד הישרדות מדעית בע"מ נ' פרמה לייף בע"מ , פסקה 3 (20.12.2012); ע"א 1825/16 פלוני נ' פלונית

(23.4.2017)).

7.

בשים לב לעובדה שהמוצגים שאותם מבקש המערער לצרף הינם כתבי בי-דין העומדים בליבת ההליך שהתנהל בפני בית משפט קמא – כזכור, מדובר בכתב העתירה המינהלית שעל בסיסו התנהל ההליך ובקשה לתיקון כתב העתירה המינהלית

אשר נדחתה בפסק-דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים – שוכנעתי כי למוצגים אלה חשיבות רבה לצורך בירור השאלות שבמחלוקת. עוד התרשמתי כי אכן נפלה בנסיבות העניין טעות בתום לב מצד המערער וכי התנהלותו הדיונית אינה מהווה משום זלזול בסדרי הדין. עוד נתתי דעתי להסכמת המשיב 3 לבקשה.

בנוסף לאמור הגעתי לכלל מסקנה כי אף שהבקשה להוספת המוצגים הוגשה רק לאחר שהמשיבות 2-1 הגישו כבר את סיכומיהן ומוצגיהן, הרי שהיעתרות לבקשה לא תוביל לפגיעה מהותית בזכויותיהן הדיוניות. מכל מקום, אפילו אניח כי צירוף המוצגים בשלב הדיוני הנוכחי יוביל לפגיעה מסוימת בזכויותיהן הדיוניות (והנחה זו אינה נקיה מספקות) הרי שניתן בנסיבות העניין "לרפא" פגיעה זו במתן אפשרות למשיבות 2-1 להגיש השלמת טיעון קצרה (בהיקף של עד שני עמודים) לאחר צירוף המוצגים החדשים (ראו והשוו, ע"א 5303/17 לוין נ' פרי

(11.4.2018)). יוער בשולי הדברים כי תיק בית-המשפט קמא ממילא מצוי בפני ערכאת הערעור ועל כן אפילו לא הייתה מוגשת הבקשה שבכותרת, היו הצדדים רשאים לבקש מן המותב להפנות למוצגים שלא נכללו בתיק המוצגים (ראו תקנה 444 לתקנות סדר הדין).

8.

התוצאה היא אפוא כדלקמן:

א.

הבקשה לצירוף המוצגים מתקבלת במובן זה שעם הגשת סיכומי התשובה מטעם המערער (עד ליום 1.4.2019) יהיה המערער רשאי לצרף כמוצגים מטעמו את כתב העתירה המינהלית ואת הבקשה לתיקון כתב העתירה המינהלית.

ב.

ככל שיצורפו שני המוצגים כאמור, יהיו המשיבות 2-1 רשאיות (אם רצונן בכך) להגיש עד ליום 1.5.2019 השלמת טיעון קצרה בהיקף של עד שני עמודים ובלבד שהשלמת הטיעון תתייחס למוצגים אלה ולהם בלבד.

ג.

בנסיבות העניין לא ייעשה צו להוצאות.

המזכירות תתייק החלטה זו בתיקי השופטים.