ע"א 2976/12ציון בר אל נ. חיים יהודה אלכסנדר קאופמן

המערערים עותרים להוספת מוצגים לתיק המוצגים שהוגש על ידם.

אין חולק כי המוצגים אשר הגשתם מתבקשת כעת היוו חלק מחומר הראיות אשר הוצג בבית המשפט קמא, אך המשיבים מתנגדים לבקשה נוכח השלב המאוחר בו הגשתם מתבקשת - לאחר הגשת סיכומי התשובה - והם טוענים בהקשר זה כי הגשתם בשלב זה תקנה למערערים יתרון דיוני בלתי הוגן.

עיינתי בטיעוני הצדדים ובחומר שבתיק, והחלטתי לקבל את הבקשה בחלקה.

ראשית יש להבהיר כי בקשה להגשת מוצגים באיחור, אך טרם מועד הדיון, מוסדרת בתקנה 443 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי ) ועל פיה רשאי הרשם להתיר הגשת תיק מוצגים נוסף "ובלבד שהמבקש הראה סיבה מספקת לכך" (ואין היא מוסדרת בתקנה 444 לתקנות אלו, כטענת המשיבים). בפסיקה נקבע כי לעניין זה ראוי לשקול, בין היתר, את המועד שבו הוגשה הבקשה לצירוף מוצגים נוספים; את הסיבה לאי-צירוף המסמכים לתיק המוצגים שהוגש בסמוך להגשת הסיכומים העיקריים; את המידה שבה הגשת המוצגים הנוספים תשרת את תכליתם של סיכומי התשובה; ואת המידה שבה הגשת הסיכומים הנוספים תשרת את יעילות הדיון, או להבדיל תיצור סרבול, עיכובים בבירור ההליך או פגיעה בזכויות דיוניות של הצד שכנגד (ראו

ע"א 8250/11 קרד גרד הישרדות מדעית בע"מ נ' פרמה לייף בע"מ , פסקה 3 (20.12.2012)). עוד יוזכר כי הטעם העומד ביסוד הכלל לפיו על המערער להגיש מוצגיו ביחד עם סיכומיו העיקריים הוא כדי שהמשיב יוכל להתייחס למוצגים במסגרת סיכומיו שלו וכי צירוף מוצגים ואסמכתאות בשלב סיכומי התשובה עלול ליצור יתרון דיוני לא הוגן, באשר המשיב אינו מודע לרצונו של המערער להתבסס עליהם עת עורך הוא את הסיכומים בכתב מטעמו (ראו: ע"א 9032/10 עו"ד ארז נ'

Citibank N.A. Tel Aviv (8.1.2012); ע"א 4576/11 עו"ד גובר נ' עו"ד זעירה (28.11.2012); ע"א 4333/11 סלומון נ' גורי יבוא והפצה בע"מ , פסקה 2 (19.4.2012) (להלן: עניין סלומון )).

עיון בבקשה ובתשובה לתגובה שהגישו המערערים מעלה כי הטעם לכך שאלו לא הקפידו על הגשת מלוא המוצגים אותם ביקשו להניח בפני בית משפט זה בד בבד עם סיכומיהם לא הובהר עד תום, ונראה כי קשה לקבל את טענתם לפיה השאלות שבמחלוקת בין הצדדים התחדדו רק לאחר הגשת סיכומי התשובה מטעמם. כך למשל לא הובהר על ידם מדוע לכל הפחות לא הגישו את הבקשה סמוך לאחר הגשת סיכומי המשיבים - אז לטענתם הסתברה להם מרכזיותה של אחת מטענותיהם - עת ניתן היה להורות על צירוף המוצגים תוך מתן שהות למשיבים לעתור לתיקון סיכומיהם טרם הגשת סיכומי תשובת המערערים, ולחלופין מדוע לא הגישו את הבקשה בד בבד עם סיכומי התשובה מטעמם אלא רק כשבועיים וחצי לאחר הגשתם. מאידך גיסא, המסמכים אשר הגשתם מתבקשת מצויים כולם בתיק בית המשפט קמא ואמת המידה המתחייבת על פי תקנה 443 לתקנות סדר הדין האזרחי, פחותה מזו הקבועה בתקנה 444 לתקנות אלו.

לאחר שאיזנתי בין כל השיקולים הצריכים לעניין מצאתי להתיר את צירופם של הנספחים לתצהיר העדות הראשית אשר הוגש על ידי המערערים כמוצג 15. בהקשר זה לקחתי בחשבון כי מדובר בנספחים אליהם ממילא מפנה התצהיר שצורף כמוצג ועל כן למעשה מדובר בחלק ממנו, ונראה כי למען היעילות אף ראוי להביאו בשלמותו ( השוו ע"א 1538/10 לב היהלום שבניקיון בע"מ נ' גולדבליט (17.2.2011)). עם זאת יובהר כי טענות המשיבים אשר הועלו בתגובתם לבקשה ולפיהן אין מקום לאפשר למערערים להרחיב טענות מעבר לאלו שנטענו על ידם בסיכומיהם שמורות להם, והם יוכלו להעלותן בדיון שייערך בפני הרכב השופטים.

לעומת זאת החלטתי כי לעת הזו ועל יסוד הוראת תקנה 434 לתקנות סדר הדין האזרחי, אין מקום להתיר את צירופם של המוצגים נ/14 ו-נ/25, וזאת בשים לב לשלב הדיוני בו מצוי ההליך; לכך שהטעם שהוצג לאיחור המשמעותי בצירוף המוצגים אין בו די; ובהינתן העובדה שביחס לשני מוצגים אלו לא הבהירו המערערים באופן ברור מהי חשיבותם לצורך בירור השאלות שבמחלוקת וכיצד יש בהם כדי להשליך על מארג הראיות הכולל שבתיק וטענו בעניין זה בלקוניות. עם זאת יוזכר כי תיק בית-המשפט קמא ממילא מצוי בפני ערכאת הערעור (השוו עניין סלומון , פסקה 3) וכי כל טענות הצדדים שמורות להם, לרבות לעניין האפשרות העומדת להם לטעון טענות נוספות על-פה, מעבר לטענות שהוצגו במסגרת הסיכומים או להפנות למוצגים שלא נכללו בתיק המוצגים (וזאת מבלי להביע כל עמדה לגופם של דברים).

אשר על כן, תוציא מזכירות בית המשפט מן "התוספת לתיק המוצגים" את מוצגים נ/14 ונ/25 (ותשיבם לידי המערערים), וכן תתייק את הנספחים למוצג 15 בתיקי השופטים בצמוד לתיק מוצגי המערערים.

בנסיבות העניין ומשכאמור לא ניתן הסבר מספק לאיחור בהגשת המוצגים, יישאו המערערים בהוצאות המשיבים בסך של 1,500 ש"ח.

ההחלטה תתויק בתיקי השופטים.